שיטת זילברמן

שיטת זילברמן היא שיטת לימוד בתלמודי תורה. היא נקראת על שם מייסדה, הרב יצחק שלמה זילברמן.
השיטה מדגישה הבנה בסיסית ושינון רב של התנ"ך (תנ"ך = ספרי המקרא) והמשנה (משנה = אוסף ההלכות המסודר). הלימוד העיוני של הגמרא (גמרא = דיון תלמודי שמעמיק בהלכות) נדחה עד גיל בוגר יותר.
מטרת התוכנית היא סדר הדרגתי: בכיתה א' מתחילים בתנ"ך עם טעמי המקרא (טעמים = סימני קריאה שמראים איך להטעים את הפסוקים). לאחר סיום כל התנ"ך, סמוך לגיל עשר, מתחילים ללמוד את ששה סדרי המשנה. רק סביב גיל חמש עשרה נכנסים ללימוד גמרא בעיון.
הלימוד מתקיים כמעט בכל ימות השנה, גם בשבתות ובחגים בשעות מצומצמות, פרט ליום תשעה באב. הצדקת הנוהג נשענת על מקורות תלמודיים ופסקי רבנים שמאפשרים למעט החרגה לשעורי שנה־שנה.
השיטה נוסדה בתחילת שנות השמונים בתלמוד תורה אדרת אליהו בעיר העתיקה בירושלים. אחר פטירתו של הרב זילברמן המשיכו להפיץ את השיטה בניו, הרב יום־טוב והרב אליהו זילברמן. כיום היא קיימת בכמה עשרות תלמודי תורה, בעיקר בציבור החרדי־לאומי ובכמה מוסדות בחברה החרדית.
השיטה נתמכה על ידי רבנים בולטים, ביניהם הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן. היא נמצאת גם במקומות מחוץ לישראל, למשל במונטריאול ולייקווד.

שיטת זילברמן היא דרך ללמוד בתלמוד תורה. המייסד הוא הרב יצחק שלמה זילברמן.
בשיטה לומדים קודם את התנ"ך (תנ"ך = ספרי הקודש). לומדים הרבה ושינון רב.
אחרי שהתנ"ך נגמר, בגיל כעשר מתחילים את המשנה (משנה = חוקים מסודרים). בגיל חמש־עשרה מתחילים ללמוד תלמוד (תלמוד = שיחות והסברים על ההלכות).
כבר בכיתה א' לומדים עם טעמי המקרא (סימנים שמראים איך לקרוא). לומדים כמעט כל השנה, גם בשבת ובחגים, אך לא ביום תשעה באב (יום עצוב שבו לא לומדים תורה).
השיטה התחילה בשנות השמונים בעיר העתיקה בירושלים. אחרי מותו של הרב זילברמן, בניו הפיצו את השיטה. היום לומדים לפי השיטה במקומות בישראל וגם בחו"ל, למשל במונטריאול ולייקווד.