שייח' ג'ראח

שֵׁיח' גַ'רׇּאח היא שכונה בצפון־מזרח ירושלים.

השכונה הוקמה על ידי עשירים ערבים שיצאו מחומות העיר העתיקה לפני 1870. היא ממוקמת מזרחית לשדרות בר־לב, מצפון למושבה האמריקאית, ודרום־מערבית להר הצופים.

השם קשור לחוסאם א-דין ג'ראחי, רופאו של צלאח א-דין. הוא בנה במקום זאווייה (מקום תפילה ולימוד קטן) ונקבר שם ב־1202. מאוחר יותר נבנה מסגד במקום, שמוכר כמסגד סוויסה ג'ראח.

השכונה נחשבת יחסית מבוססת, אך יש בה גם חלקים עניים שבהם גרו פליטים פלסטינים. בשכונה יש קונסוליות, מסעדות ומלונות. מצפון לה הוקמה קריית הממשלה ויש בה משרדי ממשלה ויחידות משטרה.

בחלקה הדרומי של השכונה נמצאת מערת הקבורה המיוחסת לשמעון הצדיק. בסביבתה היו לפני המלחמה בתים וקרקעות ששויכו להקדשים (הקדש = נכסים דתיים שלא ניתנים למכירה). באזור זה גם הוקמו שתי שכונות יהודיות בסוף המאה ה־19 ותחילת המאה ה־20.

השכונה בנויה על גבעות צפונית לעיר העתיקה, ליד דרך שכם ההיסטורית ודרך הר הזיתים. גבולותיה העירוניים כוללים את שדרות בר־לב, קריית הממשלה, ואדי אל־ג'וז והמושבה האמריקאית.

בשכונה נמצאו מערות קבורה המתוארכות לתקופה הרומית ואילך, כמו מערת שמעון הצדיק ומערת הסנהדרין הקטנה.

אדמות האזור הוענקו לבן חצרו של צלאח א-דין, חוסאם א-דין, שהקים זאווייה ומדרסה. משפחות בולטות כמו נשאשиби וחוסייני התגוררו בשכונה מאז המאה ה־19. בשלהי המאה ה־19 הופיע במקום חאן קטן ושטחי חקלאות שהתפתחו לשכונה.

ב־1947 אירע אירוע אלים בהנהגת תוקפים ערבים נגד נוסעים יהודים, ואחריו התפתחו לחימה והתקפות באזור. באפריל 1948 כבש הפלמ"ח חלקים מהשכונה במבצע יבוסי, אך הבריטים דרשו נסיגה. ב־19 במאי 1948 נכבש המקום על ידי הלגיון הירדני, והוא נותר בידי ירדן עד 1967. לאחר 1967 הוקמה אנדרטה לזכר חללי שיירת הדסה.

ב־1985 רכש ארווינג מוסקוביץ' את מתחם "מלון שפרד" בשכונה. ב־2009 אישרה הוועדה המקומית הקמת שכונה יהודית קטנה במקום, וההחלטה עוררה תגובות בינלאומיות.

יש בשכונה מספר בתים משפחתיים גדולים שנבנו בתחילת המאה ה־20, כמו בתי משפחות נשאשיבי וחוסייני. חלק מהבתים הם מבנים היסטוריים שנשמרו או שונו עם השנים.

ב־1875 רכשו הרבנים הראשיים חלקות סביב קבר שמעון הצדיק ורשמו אותן כהקדש. בעת המלחמה ב־1948 האדמות עברו לידי הממונה הירדני על נכסי האויב, ושם נבנו דירות שהושכרו לפליטים באישור חוזה עם אונר"א (סוכנות האו"ם לסיוע לפליטים).

לאחר איחוד ירושלים ב־1967 עברו הנכסים לאפוטרופוס הכללי הישראלי, וב־1972 נרשמה הבעלות על השטחים על שם הוועדים שייצגו את היישוב היהודי הישן.

בעשורים שאחר כך התקיימו הליכים משפטיים שבהם הוועדים תבעו פינוי משתכנים פלסטינים. בתי המשפט הכירו לעיתים בדיירים כמוגנים (דיירים מוגנים = שומר להם החוק זכות להישאר לתקופה), אך גם פסקו שהוועדים הם הבעלים. חלק מהפינויים בוצעו החל משנות ה־90, והם עוררו מחאות ולעיתים עימותים. במקרים מסוימים הושלכו בקבוקי תבערה על בתים יהודיים.

נכון ל־2017 התגוררו בשכונה כ־15,013 תושבים. מספר היהודים בשכונה דווח כ־180 ב־2019.

שייח' ג'רראח היא שכונה בצפון־מזרח ירושלים.

השכונה נקראת על שם חוסאם א-דין, רופא של צלאח א-דין. הוא בנה שם זאווייה (מקום תפילה קטן) ונקבר שם.

יש שם מערת קבורה המיוחסת לשמעון הצדיק. סביב הקבר היו בתים שנבנו לפני מאה שנים.

במאה ה־19 עשירים ערבים בנו בתי וילות בשכונה. משפחות ידועות גרו שם, כמו נשאשיבי וחוסייני.

השכונה יושבת על גבעות ליד העיר העתיקה. לידן עוברת דרך היסטורית שנקראת דרך שכם.

ב־1948 התרחשה שם לחימה. אחרי כן ירדן שלטה במקום עד 1967. לאחר 1967 החלו לשוב בעלים קודמים על חלק מהאדמות.

ב־1985 קנה איש בשם ארווינג מוסקוביץ' את מתחם מלון שפרד. ב־2009 הוצע לבנות במקום שכונה קטנה.

בשנת 1875 קנו הרבנים חלקות קרקע והקימו הקדש (הקדש = קרקע שמיועדת לפעילות דתית). בשנות ה־50 שכנעו שם פליטים לגור בדירות שהוקמו, בעזרת אונר"א (אונר"א = ארגון שעוזר לפליטים).

לאחר מכן נפתחו תביעות בבית משפט. חלק מהמשפחות שקיבלו דירות טענו שהן דיירים מוגנים (דיירים מוגנים = החוק מגן עליהם בדירה). בשנים האחרונות היו פסקי דין שגררו פינוי אנשים, ומכאן נולדו מחלוקות ומחאות.

היום מתגוררים בשכונה אלפי אנשים. השכונה עדיין חשובה בהיסטוריה ובאחריות על אתרים קדושים.