שייח' מוניס

שייח' מוניס (בערבית: الشـَّيْخُ مُوَنِّس) היה כפר ערבי בחוף המרכזי של ארץ-ישראל, כשלושה קילומטרים צפונית-מזרחית לשפך הירקון. הכפר נוסד כנראה במאה ה־18. במהלך השנים הגיעו אליו גם פלאחים מצריים. במקורות המודרניים הוא מופיע כבר ב־1821 בשם על שם קדוש מקומי.

בזמן השלטון העות'מאני (שלטון טורקי באזור) הכפר צמח וניתן למצוא אותו בסקרים מהמאה ה־19. ב־1917 נכבש הקיבוץ הימי של האזור על ידי כוחות בריטים וניו־זילנדיים במהלכי החזית במלחמת העולם הראשונה. בימי המנדט הבריטי (שלטון בריטי אחרי מלחמת העולם הראשונה) אוכלוסיית שייח' מוניס גדלה: במפקד 1922 נמנו כ־644 תושבים, וב־1948 כ־2,160 תושבים. חלק מהגידול נבע מהגירה מצרית.

בין מלחמות העולם רכשה משפחת שלוש אדמות בסמוך כעין הכנה לנמל תל אביב. בשנות ה־30 הכפר התרחב ותושביו נחשבו יחסית אמידים. רבים עסקו בפרדסנות, גידול עצי פרי. בכפר פעלו בתי ספר לבנים ולבנות, והיו קשרים חברתיים וכלכליים גם עם תושבים יהודים בעיר הקרובה תל־אביב.

בחודש מרץ 1948, במהלך אירועי מלחמת העצמאות, הופצץ ונכבל הכפר על ידי כוחות עבריים. לאחר כיתור ופחד מפני הלחימה, התושבים עזבו צפונה. ב־30 במרץ יחידות של חטיבת קרייתי נכנסו לכפר ומצאו אותו ריק.

אחרי 1948 שוקמו חלק מבתי הכפר והושבו בהם עולים חדשים. חלק מאדמות הכפר הוקצה לפארק עירוני, פארק הירקון שנודע אחר כך כגני יהושע. על אדמותיו הוקמו גם אוניברסיטת תל־אביב, שכונת רמת אביב ותוכניות נוספות של תל־אביב. שרידים רבים של הכפר נהרסו בעיקר בשנות ה־90 עם הרחבת הקמפוס. בניין מרכזי הושב ונותחף מחדש בסגנון חיקוי בשנות ה־90 והוכתר כ"הבית הירוק" של האוניברסיטה. שרדו כמה עצי אקליפטוס באזור.

אזכור שייח' מוניס מופיע לעתים בדיונים פוליטיים. אנשי ימין מצביעים על כך שחלק ממרכזי המחקר והאקדמיה יושבים על אדמות כפר ערבי שהיה במקום. אנשי שמאל מציינים הבדל בין אדמות שנכללו בתוכנית החלוקה של האו"ם או שנכבשו ב־1948, לבין שטחים שנכבשו מאוחר יותר במלחמת ששת הימים. הדיון עוסק בזכויות, בחוק הבינלאומי ובמצב התושבים בשטחים השונים.

שייח' מוניס היה כפר ערבי ליד תל־אביב. הוא נולד כנראה במאה ה־18. הכפר עמד ליד הירקון, הנהר שנשפך לים.

במאה ה־19 גרו בכפר כמה מאות אנשים. אחרי מלחמות גדולות הבאים היו שלטון טורקי, אחר כך שלטון בריטי. כפרים אחרים ואנשים חדשים הגיעו לכאן. רוב התושבים עבדו בפרדסים, אזורים בהם מגדלים פירות.

במרץ 1948 התושבים פחדו מהמלחמה ועזבו. אחר כך בבתים של הכפר גרו עולים חדשים. חלק מאדמות הכפר הפכו לפארק גדול ליד הנהר. היום במקום יש את אוניברסיטת תל־אביב ושכונות כמו רמת אביב.

יש אנשים שמזכירים את הכפר בדיונים פוליטיים. הם מדברים על כך שחלקים מהעיר היום נבנו על אדמות הכפר. אחרים מסבירים שיש הבדלים על פי חוקים ובין מקומות שונים בארץ. זו שאלה שנויה במחלוקת בין קבוצות שונות.