ב-31 במרץ 1948 יצאה משיירת אספקה (קבוצת רכבים שהובילה ציוד) מחולדה לכיוון ירושלים הנצורה. זו הייתה השיירה הראשונה שנכשלה להגיע לירושלים, ולא נתקלה במארב יזום. במהלך האירוע נהרגו 22 אנשים.
בחלק מהשיירה היו 26 משאיות, ארבעה אוטובוסים ושבעה משוריינים. על ההגנה הופקדו לוחמים מהגדוד הרביעי והחמישי של הפלמ"ח (כוח לחימה של היישוב). מפקד השיירה היה עמוס חורב, ולצדו פעל גם שאול יפה. בבוקר היה גשם כבד והדרך הייתה בוצית. המשאיות נתקעו ליד הכפר ח'ולדה והתגלה מקומיים.
השיירה הותקפה בידי מאות לוחמים מהצבא ההצלה הערבי (כוחות ערבים מארגון צבאי) ומכוחות שנשלחו מרמלה. אחרי שש שעות של לחימה וניסיונות חילוץ, התקבלו הוראות לסגת חזרה לחולדה.
שני משוריינים ששמרו על המכוניות שקעו בבוץ. מפקד אחד המשוריינים פוצץ את כולם כדי שלא ייפלו בשבי. לפי דיווחי הפלמ"ח, הכישלון נבע מנסיעה בשעות היום, משיירה גדולה וכבדה וקשה לתמרון, מהכנות לקויות, מפיקוד לא אחיד ומהבוץ.
התקפות על שיירות באותו חודש פגעו במורל היישוב היהודי. בעקבות כך החליטה ההגנה להפסיק לשמור רק על שיירות. במקום זאת תיכננו ולהוציא לפועל כיבוש והחזקה של משלטים ויישובים ערביים לצדי הדרכים. החלטה זו התאפשרה בגלל התדלדלות הכוח הבריטי ועליית כוחו של היישוב. שבוע לאחר אירועים אלה יצא לפועל מבצע נחשון, שנועד לפרוץ את הדרך לירושלים ולשנות את מצב האספקה.
ב-31 במרץ 1948 יצאה שיירת רכבים מחולדה לירושלים. שיירה זו ניסתה להביא אספקה לעיר שסבלה מהמצור.
היה גשם כבד והדרך הייתה בוצית. המכוניות נתקעו ליד הכפר ח'ולדה. הערבים ראו את השיירה והחלו לתקוף.
התקיפה ארכה שש שעות. בסופה 22 אנשים נהרגו. שני רכבים משוריינים שקעו בבוץ. מפקד אחד החליט להרוס את המשוריין כדי שלא ייפול בשבי.
אחרי האירוע הבינו המגנים שאי אפשר להסתמך רק על ליווי שיירות. הם תכננו לכבוש ולהחזיק נקודות לאורך הדרך. שבוע אחרי זה יצא מבצע נחשון, שניסה לפתוח את הדרך לירושלים.
תגובות גולשים