שירה מודרנית

השירה המודרנית (באנגלית: Modern poetry) היא סגנון שירה שצמח בתחילת המאה ה-20.

היא קוראת תיגר על מוסכמות ותבניות קלאסיות. הסגנון משתלב במגמה אוונגרדית (חדשנית וקיצונית) שאפיינה את האמנויות במאה ה-20.

בעבר שירה נכתבה לפי כללים ברורים: לשון חגיגית, מקושטת ובחריזה. הנושאים היו בדרך כלל טבע, אהבה ויופי. אבל המהפכה התעשייתית שינתה את החיים. הטכנולוגיה הביאה גם התקדמות וגם הרס, והמשוררים רצו לבטא את השינוי.

השירה המודרנית זנחה את היופי האסתטי והפכה לדרך לבטא בלבול, פחד וחוסר אמונה. היא מדברת גם על ניכור והרס בעיר ובעולם טכנוקרטי. טכנוקרטי פירושו עולם שבו הטכנולוגיה והטכנולוגים תופסים מקום מרכזי בחברה.

שארל בודלר וספרו "פרחי הרע" נחשבים לעתים כמבשרי השירה המודרנית.

לא כל שיר מודרני יכיל את כל המאפיינים, אבל יש כמה תכונות נפוצות שנמצאות ברוב השירים. בראש ובראשונה נושא השיר והחוויה המרכזית שלו קובעים אם הוא משתייך לזרם המודרני.

השירה המודרנית החלה בראשית המאה ה-20.

היא שונה מהשירה הישנה. המשוררים לא רצו עוד חריזה ולשון חגיגית.

העולם השתנה בגלל המהפכה התעשייתית. מכונות וטכנולוגיה שינו את החיים. לכן שירים חדשים דיברו על בלבול, פחד וניכור. טכנוקרטי זה עולם שבו הטכנולוגיה חשובה מאוד.

שארל בודלר וספרו "פרחי הרע" נחשבים כמבשרים של השירה החדשה.

לא כל שיר מודרני דומה. יש כמה תכונות שחוזרות בשירים רבים.