שירות לאומי

שירות לאומי או שירות אזרחי הוא דרך לשרת בקהילה במקום בצבא. השירות נעשה לעתים במוסדות חינוך, בריאות ורווחה. מדינות מאפשרות זאת מטעמים שונים: לחזק אחריות אזרחית, לסייע לקהילה, לחסוך תקציב או בגלל גישה אנטי‑מיליטריסטית.

בשנת 2017 חקקה הכנסת את חוק שירות אזרחי, שמסדיר שירות לאומי למי שפוטרו משירות צבאי (למעט בחורי ישיבות). לפי החוק, אזרחים ותושבי קבע בגיל 18, 24 יכולים להתנדב לשירות לאומי. מי שלמד במוסד לחינוך מיוחד יכול להתנדב עד גיל 27. נכון ל־2021 מתנדבים כ־18,000 בני נוער וצעירים בשירות הלאומי.

אוכלוסיית המתנדבים מגוונת: כחצי מהן בנות דתיות‑לאומיות, כ־25% חילונים, כ־25% מהחברה הערבית וכ־8% משתייכים לקבוצות מיוחדות (כמו צעירים עם מוגבלות ונוער בסיכון).

ניהול ושיבוץ המתנדבים מתבצע על ידי עמותות מוכרות. בין העמותות הבולטות: האגודה להתנדבות, בת עמי ושלומית. המדינה אחראית על פיקוח ותכנון דרך רשות השירות האזרחי‑לאומי.

מאז הקמתה של המדינה עסקו הציבור והממשלה בשאלה האם לתת פטורים משירות צבאי וכיצד לארגן חלופות. ב־1949 נקבעה חובת השירות, ובמסגרת זו ניתן פטור לבנות מטעמי דת. ב־1953 הוצע חוק שירות לאומי לבנות ששוחררו מצה"ל, אך החוק לא יושם באותה תקופה.

בשנות ה־60 וה־70 החלו יוזמות של צעירות דתיות שקמו לשנת שירות. ב־1971 הוקמה "האגודה להתנדבות בעם" שהשפיעה רבות על התפתחות השירות הלאומי. בשנות ה־90 נוספו עמותות נוספות, ובתחילת המאה ה־21 נפתח השירות גם בפני חילונים ובני מיעוטים.

בשנות ה־2000 וה־2010 הוקמו ועדות ציבוריות שקראו לפתוח את השירות הלאומי לכל הפטורים מהצבא. ב־2007 הוקמה מנהלת שירות אזרחי, ותהליך ההסדרה הסתיים בחקיקת חוק שירות אזרחי ב־2017. החוק נכנס לתוקף ב־1 באפריל 2018.

מדרג ניהולי של השירות עבר בין משרדי הממשלה שונים: החל ממשרד הרווחה, למשרד ראש הממשלה, למדע וטכנולוגיה, לכלכלה ולמשרדי אחרים. החל מ־2019 מנכ"ל הרשות הוא ראובן פינסקי.

קיימת "מעטפת", תוכנית ליווי לתמיכה במתנדבים מהאוכלוסיות המיוחדות. התוכניות כוללות ליווי אישי, הכנה לעבודה ותמיכה בשילוב בחברה.

משך השירות הוא שנה או שנתיים. המתנדב יכול להפסיק בכל עת, אך כדי לקבל הטבות שחרור יש לשרת שנה מלאה. המתנדבים מקבלים דמי כיס של כמה מאות שקלים, החזר נסיעות באוטובוס ונסיעות רכבת חינם מאז 2001. מי שצריך מגורים במהלך השירות יכול לקבל סידורי מגורים. עם תום השירות נהנים המתנדבים מהטבות דומות לאלו של משוחררי צה"ל.

החוק מגדיר גם איסור על מילוי מקומות עבודה קבועים על‑ידי מתנדבים, איסור על פעילות פוליטית־מפלגתית במהלך השירות ותנאים למימון מפעילים ממקורות זרים.

לבני ישיבות קיים מסלול נפרד, המסדיר שירות לאומי‑אזרחי החל מגיל 21, בדרך כלל בתנאי שעות שבועיות שהוגדרו בחוק משנת 2014. מחקר משנת 2019 מצא בעיות במסלול זה: ריכוז הפעילות בעיקר בתוך החברה החרדית, חוסר בהכשרה מקצועית, בעיות בקרה ושיעור אבטלה סמויה. החוקרים המליצו לשלב שירות זה בארגונים ממשלתיים ומקצועיים להגדלת התועלת.

המתנדבים פועלים בחינוך, בריאות, רווחה, הגנת העורף, בטיחות בדרכים, תרבות ועוד. החוק מאפשר גם שירות בארגוני צער בעלי חיים, גנזך המדינה ובהסברה בנושאי זכויות.

קיימת מחלוקת ציבורית: חלק רבנים מציעים לבנות להימנע מהשירות כדי להקדיש זמן ללימוד מקצוע ומשפחה. בקרב המנהיגים הערבים יש התנגדות ליוזמות שיראו את השירות כקשור לצבא. יש דיון על עלות השירות: עלות מפעילה כוללת היא כ־27,700 ש"ח לשנה לכל מתנדבת. יש גם טענות כלפי עמותות שמקבלות מימון זר, ונחקקו כללים שיקשו על מתן תקנים לעמותות שמקבלות מימון מרשויות זרות.

שירות לאומי הוא דרך לעזור לקהילה במקום לשרת בצבא. אנשים עוזרים בבתי ספר, בבתי חולים ובמוקדי רווחה.

יש חוק לשירות אזרחי משנת 2017. החוק נכנס לתוקף ב־1 באפריל 2018. צעירים בגיל 18, 24 יכולים להתנדב לשירות לאומי. מי שלמד בחינוך מיוחד יכול להתנדב עד גיל 27. בשנת 2021 היו כ־18,000 מתנדבים.

מאז שקמה המדינה דנו איך לשרת. היו חוקים שנותנים פטור מצה"ל ובכך נוצר שירות לאומי. ב־1971 קמו קבוצות שהתנדבו. ב־2000 נפתח השירות גם לחילונים ולמיעוטים.

המשימה יכולה להימשך שנה או שנתיים. המתנדבים לא מקבלים שכר רגיל. הם מקבלים דמי כיס, החזר נסיעות, ולפעמים מקום מגורים. אחרי השירות מקבלים הטבות דומות לאלה של משוחררים מהצבא.

יש מסלול מיוחד לבחורי ישיבות מעל גיל 21. השירות שם ארוך ולעיתים ב־30 שעות בשבוע.

מתנדבים עובדים בחינוך, בריאות, רווחה, הגנה אזרחית ולעתים עם בעלי חיים וארכיונים.

יש מי שתומכים בשירות ויש מי שמתנגדים. חלק מהמנהיגים הדתיים אומרים שבנות יעסקו בלימוד ובמשפחה. חלק מהמנהיגים הערבים חוששים שהשירות דומה לצבא. עלות הפעלת מתנדבת לשנה היא כ־27,700 שקלים.