שירי המעלות

שירי המעלות הם אוסף של 15 מזמורי תהילים (מזמור = שיר דתי קצר) שמופיעים בפרקים ק"כ, קל"ד (120, 134). הם נחשבים ליחידה ספרותית מובחנת. רוב הפרשנים מתארים את הקובץ כחטיבה נפרדת, כשמזמור ק"כ פותח את האוסף ומזמור קכ"א (121) הוא חריג בביטוי הפתיחה "שיר לַמַּעֲלוֹת".


המזמורים מאופיינים בתכנים של ירושלים, בית המקדש (בית המקדש = המקום הקדוש בירושלים) ועבודת המקדש, וגם במוטיב של השגחת האל על עם ישראל. לעומת מזמורים אחרים, כאן כמעט אין אזכורים היסטוריים מפורשים.


המילה "מעלה" מופיעה במקרא לרוב במשמעות "מדרגה". במשנה ובתלמוד משווים את 15 המזמורים ל־15 המדרגות בין עזרת הנשים לעזרת ישראל בבית המקדש, ולכן המסורת רואה בהם שירים שנשאו הלוויים על המדרגות בזמן הפולחן. פרשנים אחרים טוענים שלא כל המזמורים מתאימים להקשר המקדש, ותהלים קכ"ו (126) נראה כאילו חובר אחרי חורבן בית המקדש.

בתלמוד מובאת אגדה על דוד המלך: לפי הסיפור, כאשר כרת דוד את השיתין נדרשו השירים כדי להעלות חלק ממי התהום. לפי האגדה היו 15 שירים, כל שיר כנגד אלף אמה, וכתוצאה המים נשארו פחות.


למזמורים אלה תפקיד מרכזי בתפילה. בבתי כנסת רבים אומרים חלק מהם בפסוקי דזמרא של שבת וחג. מנהג נפוץ הוא לקרוא את השירים במוצאי שבת בין מנחה לערבית; אצל חלק מהקהילות קוראים אותם רק בעונות מסוימות.

כמה פסוקים ומזמורים זכו ללחנים מפורסמים. לדוגמה מזמור קכ"א הולחן על־ידי מרדכי ירדני, בוצע בידי משה קוסביצקי ולחניו של שלמה קרליבך הפכו אותו לשיר מזוהה. מזמור קכ"ב ("שמחתי באומרים לי") ומזמורים אחרים הולחנו ונמצאים בשימוש בטקסים ובשירים עממיים. פסוקים מסוימים נאמרים בטקסים שונים, כמו בפתיחת ההיכל לשמחת תורה.


מזמור ראשון. משורר פונה אל ה' בבקשה להינצל משקרים ושכנֵי רע. הוא רוצה שלום, אך שכניו מבקשים ריב.

מזמור קכ"א (121). מזמור של תחינה וביטחון בה'; נאמר בעת צרה ובחלק מהמניינים בערבית. הולחן בגרסאות רבות ומבוצע על־ידי זמרים וסולנים מוכרים.

מזמור קכ"ב. מיוחס לדוד. מדבר על השמחה של העלייה לירושלים, תיאור העיר ותפילה לשלומה.

מזמור רביעי. בקשה לסליחה ולישועה מהשנאה של האויבים; נאמר בחלק מקהילות השבת והחג.

מזמור חמישי. תודה לה' על ההצלה מאויבים, והשוואה לנס מלכודות.

מזמור שישי. מתאר ביטחוןם של הצדיקים, ושמדובר גם על ירושלים.

מזמור שביעי. מבטא תקווה לשיבת ציון. בבתי־כנסת אשכנזים נוהגים לומר אותו לפני ברכת המזון בימי שבת וחג.

מזמור שמיני, מיוחס לשלמה. מדגיש כי כל מאמץ האדם הוא לשווא בלי עזרת ה'.

מזמור תשיעי. ברכות למי שירא את ה' והולך בדרכיו; כולל משאלות למשפחה ולשלום ירושלים. נאמר בחלק ממנהגי החופה ובמניינים.

מזמור עשירי. מתאר צרות העם ובקשה להשיב לעבריינים כגמולם.

מזמור אחד עשר. תפילה לסליחה; נאמר בעת צרה ובימי צום. בקרב קהילות רבות נאמר גם בעשרת ימי תשובה בזמן פתיחת ארון הקודש.

מזמור שנים עשר, מיוחס לדוד. מדגיש ענווה ומעודד את העם לסמוך על ה'.

מזמור שלושה עשר. חלקו הראשון מבקש מה' לזכור את מאמציו של דוד בבניית המקדש.

מזמור ארבעה עשר, מיוחס לדוד. מדבר על אחווה וקירבה קהילתית; המילים "הנה מה טוב ומה נעים" זכו ללחנים רבים.

מזמור חמישה עשר. מזמור סיום שמברך את העומדים בבית ה' בלילות; נוהגים לומר אותו בחלק מקהילות לפני ערבית.


הקובץ משלב מסרים של תקווה, תודה ובקשה, ומשפיע עד היום על התפילה, המוסיקה והמסורת הקהילתית היהודית.

שירי המעלות הם 15 שירי תהילים. מזמור פירושו שיר דתי קצר. מעלות פירושו מדרגות.

הרבה שירים מדברים על ירושלים והעלייה אליה. עלייה פירושה ללכת למקום גבוה, למשל לירושלים.

יש מסורת שאמרו את השירים על המדרגות בבית המקדש. בית המקדש הוא המקום הקדוש שהיה בירושלים.

בתלמוד יש סיפור אגדה על דוד המלך: לפי הסיפור, 15 השירים עזרו להוריד קצת ממי התהום. זה סיפור פנטזיה מסורתי.

השירים נאמרים בתפילות בשבת ובחג. חלק מהם הולחנו והפכו לשירים שאנשים שרים בטקסים.


=אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים= (מזמור קכ"א)

זה שיר של עזרה וביטחון. אנשים אומרים אותו כשהם זקוקים לעזרה.

=שָׂמַחְתִּי= (מזמור קכ"ב)

שיר של שמחה על העלייה לבית ה' ותחינה לשלום ירושלים.


שיר של תקווה לשוב לארץ ולשמוח שוב. שרים אותו בשמחות ובחלק ממנהגי השבת.


שיר שמסביר שאם ה' לא יעזור, המאמצים של האדם יהיו לשווא.


שיר על אחווה ושמחה בקהילה. משפטו המפורסם הולחן ונשמע הרבה.


המזמור האחרון. קורא לאנשים לברך את ה' בלילה. חלק מהקהילות אומרים אותו לפני ערבית.

בסך הכל, שירי המעלות הם שירים של בקשה, תודה ותקווה. ילדים ושונים שרים אותם בחגים ובתפילות.