'שירי ציון' הייתה אגודת פייטנים יהודים-ספרדים שפעלה בתל אביב בתקופת המנדט הבריטי.
בין מייסדיה היו חזנים ופייטנים שהגיעו ממדינות הבלקן, כדוגמת יצחק אליה נבון, נסים קורדובה וצ.ל' פיטיליון מסלוניקי. הם באו מארגונים וממקהלות שהופיעו במולדתם.
השם 'שירי ציון' שורשיו עוד בקהילות יהודי ספרד ובכיסופיהם לארץ ישראל. רבי יהודה הלוי ביטא כיסופים אלה בשירים כמו "לבי במזרח ואנוכי בסוף מערב" ו"ציון הלא תשאלי". לאחר גירוש ספרד ולשהות תחת השלטון העות'מאני, יהודים ממורשת ספרד פיתחו תודעה ציונית. רעיונות אלה באו לידי ביטוי ב'פיוט', שיר דתי, ובשירים בלאדינו, לשון יהודית-ספרדית. אלה נקראו גם בלאדינו 'Los Cantes de Zion' והיו חלק מהרפרטואר של מקהלות המפטירים. דוגמה מוכרת בשירה העממית היא השיר "איר מה קרו מדרה אה-ירושלים" ("רוצה אני ללכת, אמא, לירושלים").
בעת העלייה הגדולה מסלוניקי (1931, 1936) הקימו העולים בארץ מוסדות קהילתיים. הם ייסדו ארגוני עזרה, קרנות לתלמידים, מטבח זול, בית אבות ועוד. נוסדו גם עשרות בתי כנסת, בעיקר בדרום תל אביב.
אחד מהם היה בית הכנסת שמחה הדר קודש ברחוב עמק יזרעאל (כיום רחוב פרנקל). הוא נוסד על ידי אברהם שמואל רקנאטי. חברי אגודת 'שירי ציון' השתמשו בבית הכנסת כאכסניה לפעילותם ולשירתם. הם שאפו לשמר את מסורת הפיוט ואת שירי הלאדינו בארץ. בית הכנסת היה מרכז רוחני ותרבותי חשוב עבור עולי סלוניקי, אף על פי שהיה בנוי מעץ.
רב בית הכנסת היה הרב שאול מולכו, ואחריו הרב יצחק ברכה. על קיר בית הכנסת מונצח לוח שיש לזכר מייסדי האגודה.
שירי ציון
'שירי ציון' הייתה קבוצת זמר יהודית ספרדית בתל אביב בזמן המנדט הבריטי.
במייסדים היו חזנים, זמרי בית כנסת, שבאו מהעיר סלוניקי ביוון. שמות בולטים היו יצחק אליה נבון ונסים קורדובה.
השם קשור לשירים ולכיסופים לציון. רבי יהודה הלוי כתב שירים על געגוע לירושלים. היה גם ז'אנר שירים בלאדינו, לשון יהודי-ספרדית. שירי הלאדינו כללו שירים על הבית ועל ירושלים.
בין 1931 ל־1936 הגיעו הרבה עולים מסלוניקי. הם הקימו מוסדות עזרה, מטבח זול ובתי כנסת בדרום תל אביב. אחד הבתים היה שמחה הדר קודש ברחוב עמק יזרעאל, היום פרנקל. בית הכנסת הזה היה מקום מפגש לשירי הלאדינו ולפיוטים, שירים תפילתיים. הרב שאול מולכו הנהיג אותו, ואחריו הרב יצחק ברכה. היום יש שם לוח שיש שמזכיר את המייסדים.
שירי ציון
תגובות גולשים