סקאט (Scat) היא שירה שבונה על הברות חסרות משמעות, כמו "סקודי בופ" או "דה בה דיפ". הברה היא יחידת צליל קטנה במילה, וכאן ההברות אינן נושאות משמעות מילולית. הסקאט משמש לאלתור, יצירת מוזיקה במקום, בלי תווים כתובים, ולעיתים מדמה צלילי כלי נגינה.
ישנה אגדה שאומרת שלואי ארמסטרונג המציא את הסקאט כשהשמיט דף מילים בהקלטה. לא נמצאו ראיות לכך, וקודם לו כבר השתמשו זמרי ג'אז בסגנון הזה. עם זאת, ארמסטרונג תרם לפופולריות הסקאט כשהופיע בפני קהלים גדולים.
אמנים שהשתמשו או פופולרו את הסקאט כוללים את אלה פיצג'רלד, שרה ווהן ובובי מקפרין. טכניקת הסקאט משמשת גם לביצוע חלקים של שירים וגם לשיר שלם שמבוסס כולו על הברות חסרות משמעות.
בדוגמה הישראלית בולטות שתי יצירות משנת 1978: "ווקליזה" של נורית גלרון ו"תמונה" ("דבה דבה דה") של יעל לוי. במוזיקה הצרפתית שיר הנושא של הסרט "גבר ואישה" (מאת פרנסיס לה) נשמע לעיתים בגרסת סקאט. בגרסה אחרת משולבות הברות חסרות משמעות עם מילים צרפתיות כמו "tu ba" שפירושן "בשקט".
סקאט היא שירה שמורכבת מהברות בלי משמעות. הברה היא צליל קצר במילה. שרים הברות כמו "סקודי בופ" כדי לעשות מוזיקה. אלתור הוא ליצור מוזיקה במקום, בלי תכנון מראש.
אומרים שלואי ארמסטרונג המציא את הסקאט כי נפל לו דף מילים. זה כנראה לא נכון, אבל הוא כן עזר לפופולריות של הסקאט.
זמרים כמו אלה פיצג'רלד ובובי מקפרין השתמשו בסקאט. בישראל יש דוגמאות כמו "ווקליזה" של נורית גלרון ו"תמונה (דבה דבה דה)" של יעל לוי משנת 1978. בשיר הצרפתי של הסרט "גבר ואישה" שומעים גם סקאט. לפעמים מערבבים הברות חסרות משמעות עם מילים צרפתיות כמו "tu ba" שפירושן "בשקט".
תגובות גולשים