שכונת חצר היא צורת בנייה שבה הדירות מסודרות סביב מרחב ציבורי משותף - ה"חצר".
בחצר מוקמו מתקנים משותפים כמו בור מים, התנור השכונתי, בית כנסת ומקווה (אמבט ריטואלי לטהרה). צורה זו הופיעה בירושלים בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20.
שכונות החצר נולדו מסיבות כלכליות ותפעלתיות. שכר הדירה הגבוה הכריח משפחות לחלוק מגורים ומשאבים. המחסן, המטבח והבור שימשו את כולם.
בהיציאה מחוץ לחומות העיר נהפכה המתכונת גם לאמצעי הגנה. חצר סגורה העניקה תחושת ביטחון מפני סכנות שבחוץ.
רובן של שכונות הנחלאות נבנו בשיטת החצר. בתחילת המאה ה-20 החלו להופיע דגמים אחרים, אך חלק משכונות החרדיות המשיכו להעדיף חצרות ממניעים אידאולוגיים.
החצר הפנימית, בדרך כלל מרובעת, מוקפת דירות המחוברות זו לזו. הדירות פתחו לשטח הפנימי, ולעתים שערים מובילים אל החצר. כך הדיור עצמו שימש כ"חומה" במקום חומת אבן חיצונית.
בחצר היו מתקנים משותפים: בור מים, בית כנסת, מקווה ותנור. לעיתים עוצבה החצר לפי צורת המגרש, ולכן לא תמיד היא מרובעת. יש דוגמאות לחצרות מחוברות או משולשות בשכונות כמו אוהל משה ובמאה שערים.
בהתחלה נמנעו לפתוח דלתות ישירות אל הרחוב, ורק חלונות הורשו. לפי שולחן ערוך (ספר דיני הלכה), היו הגבלות על פתיחת חלון לחצר משותפת.
שערי החצר נסגרו בלילה, והתושבים החזיקו במפתחות. עם הזמן הביטחון גדל, רבים פתחו דלתות ישירות אל הרחוב, והשערים נותרו פתוחים. במהלך מלחמת העולם הראשונה השלטון העות'מאני הוציא כמה דלתות, ורק שרידי בריח נותרו במקומות.
במקרים רבים בנייה בתוך החצר שינתה את מראה השכונה וקשה היום להבחין בחצר המקורית.
מבנה החצר שימש השראה לשיכונים ומתחמי דיור מודרניים. דוגמאות לכך נראו במעונות עובדים ברחביה בשנות ה-30, בשיכוני עולים ומבני מגורים בשכונות כמו גילה שנבנו סביב מרחב ציבורי משותף.
שכונת חצר היא שכונה שבה הבתים עומדים סביב חצר משותפת. חצר - מקום פתוח שמיועד לכולם.
במרכז החצר היו דברים שימושיים לכולם. למשל בור מים, תנור לשים אוכל ובית כנסת. מקווה (אמבט מיוחד לטקסים) היה גם הוא שם.
בבתים בתוך העיר היו אנשים שחיו קרוב מאוד זה לזה. החצר איפשרה לחסוך מקום וכסף. כשיצאו מבית החומות, החצר גם סיפקה הגנה ושקט לתושבים.
רוב השכונות שנבנו בתחילת הדרך, כמו נחלאות ומאה שערים, נוצרו סביב חצר.
החצר בדרך כלל מרובעת. הבתים מתחברים סביב החצר ופותחים אליה חלונות או דלתות.
לפעמים החצר לא הייתה ממש מרובעת. היא הותאמה לצורת המגרש.
לפני זמן רב שערי החצר ננעלו בלילה. אחרי שנתיים הביטחון גדל ומתים פתחו דלתות ישר לרחוב.
בשנים של מלחמה השלטון הסיר חלק מהדלתות. היום קשה למצוא חצר כפי שהייתה פעם.
הרעיון של מרחב משותף השפיע על בנייה מאוחרת. גם היום יש שכונות עם חצרות קטנות או חדרים משותפים.
תגובות גולשים