שכיר חרב הוא חייל שנלחם או מעורב בלחימה תמורת כסף. הוא אינו נלחם בגלל אידיאולוגיה, לאום או פוליטיקה. כשמכנים חייל סדיר כך, זה נחשב לעג או לזילזול. בסוף המאה העשרים קמו חברות רבות שמספקות שירותי לחימה למדינות בסכסוך.
צבא שכיר מבוסס על לוחמים שמשולמים ולא מגויסים בחובה. החיילים מתוגמלים לפי תפקיד, דרגה ורמת הסיכון. היתרון בצבא שכיר הוא שמדובר בהתנדבות, ולכן בדרך כלל פחות בעיות משמעת או חוסר התאמה. לעיתים הצבא כולל לוחמים זרים, ואז הם נחשבים שכירי חרב לפי ההגדרה. לגיון הזרים הצרפתי הוא דוגמה היסטורית לצבא שכיר של זרים.
אמנת ז'נבה (הסכם בינלאומי על חוקי מלחמה) כוללת הגדרה של שכיר חרב. תנאים מרכזיים (מסוכמים בקצרה):
(א) מגויס כדי ללחום בסכסוך מזוין;
(ב) לוקח חלק ישיר בלחימה;
(ג) מונע על־ידי רצון להרוויח כסף, שמוסכם לו כתגמול גבוה;
(ד) לא תושב ולא אזרח של אף צד בסכסוך;
(ה) אינו חבר בכוחות המזוינים של צד בסכסוך;
(ו) לא נשלח רשמית על ידי מדינה שאינה חלק מהסכסוך.
מדינות רבות, כולל ארצות הברית, לא חתמו על הסעיף הזה. לכן סעיף זה נחשב להנחיה קרובה להגדרה, ולא לחוק מחייב בינלאומי מוחלט.
לגיון זרים הוא כוח צבאי שמדינה מקימה מלוחמים זרים. הלגיונרים מתפקדים כמו חיילים סדירים, והלגיון מוקם על ידי מדינה, לכן הם אינם שכירי חרב בדיוק כמו אחרים. מעמדם קרוב לזה של חייל רגיל. בעבר היו לגיונים רבים באירופה; כיום נותרו בעיקר הלגיון הצרפתי ולגיון ספרדי. כשמדברים על "לגיון הזרים" בדרך כלל מתכוונים ללגיון הצרפתי המפורסם.
יש חברות פרטיות שמעסיקות לוחמים ומשכירות כוח לחלקים במאבקים. דוגמה מוכרת היא Executive Outcomes הדרום־אפריקאית. החברה סיפקה כוח בסיירה לאון והשפיעה על החזרת שליטה במכרות. בעקבות לחץ של ארצות הברית והאו"ם חוק שאסר על שימוש בשכירי חרב נאכף ב־1998, והנשיא בסיירה לאון הפסיק להשתמש בשירותיה. האו"ם שקל להשתמש בחברה ברואנדה ב־1994, אך זה לא יצא לפועל.
קבוצת וגנר היא דוגמה מודרנית של קבוצה שעסקה בלחימה לצד הצבא הרוסי במלחמה באוקראינה (מ־2022). בקבוצה זו שותפה גם ממשלת רוסיה, ולעיתים שולבו בה אסירים ששוחררו כי הסכימו להצטרף למאבק.
שכיר חרב הוא חייל שקיבל כסף כדי להילחם. זה שונה מלחימה בשביל מדינה או אמונה.
אמנת ז'נבה היא חוק בינלאומי על מלחמה. היא אומרת ששכיר חרב נלחם בשביל כסף, לא בשביל ארצו. הוא גם לא חבר בצבא של אף צד ולא תושב של הצדדים.
לגיון זרים הוא צבא של מדינה שמורכב מאנשים זרים. הם לא שכירי חרב רגילים, כי המדינה מנהלת אותם. הלגיון הצרפתי הוא הדוגמה המפורסמת.
יש חברות שמוכרות לוחמים למדינות. דוגמה: Executive Outcomes שפעולה בסיירה לאון. לאחר לחץ מדינות וארגונים בינלאומיים, השימוש בהם פסק. יש גם קבוצות כמו וגנר שפעלו במלחמה באוקראינה.
תגובות גולשים