שכר מינימום

שכר מינימום הוא הסכום הנמוך ביותר שמעסיק חייב לשלם לעובד.
הוא נקבע בחוק, בתקנה מינהלית או בהסכם קיבוצי (הסכמה בין איגודי עובדים למעסיקים).
מטרתו להגן על עובדים מפני ניצול ולצמצם פערי הכנסה.

שכר המינימום יכול להיות אחיד ארצית או שונה לפי ענפים.
בדרך כלל נקבע לפי שעת עבודה וממנו מחשבים יום או חודש.
בישראל קובע שכר המינימום את השכר החודשי למשרה מלאה, וממנו מגזירים יום ושעה.

המדינה הראשונה שהנהיגה שכר מינימום הייתה ניו זילנד.
דוגמאות עכשוויות: באוסטרליה שכר מינימום גבוה יחסית, בארצות הברית קיים שכר פדרלי נמוך יותר.
ברזיל הנהיגה שכר מינימום ב-1940 והעלתה אותו ב-2008 בכ-9.2% בתקופת הנשיא לולה.
ברוב מדינות האיחוד האירופי יש כיום שכר מינימום בחוק (כ-21 מתוך 27).

יש מחלוקת רבה: תומכי שכר מינימום רואים בו כלי להגנה ושוויון.
מתנגדיו טוענים שהוא גורם לאבטלה אצל עובדים לא מיומנים ולקיפוח של צעירים.
יש גם טיעון ליברלי שמדגיש חופש חוזים בין עובדים למעסיקים.

הוויכוח נסוב על השפעותיו על תעסוקה, מחירים וצמיחה.
מתנגדים אומרים: העלאה מייקרת את עבודת העובד, מקטינה דרישה לעובדים וגורמת לפיטורים.
תומכים אומרים: עד רמה מסוימת אין פגיעה בתעסוקה, והשכר עולה בלי איבוד משרות.
התוצאה תלויה בענף, בגמישות הביקוש למוצרים ובשולי הרווח של המעסיקים.

מחקרים נותנים תוצאות מעורבות. חלקם מצאו השפעה שלילית על תעסוקה.
מחקר מפורסם של קארד וקרוגר טען שהעלאה לא הפילה משרות, בעוד אחרים מצאו ירידה בתעסוקה.
הפולמוס הראה שקשה למדוד את ההשפעה באופן חד-משמעי.

יש ויכוח גם על הקשר לצמיחה: האם העלאה מגדילה צריכה ועידוד צמיחה, או שפוגעת בתחרות ובחיסכון.
מדברים על טווח רצוי בין "רצפה" ל"תקרה": לא נמוך מדי ולא גבוה מדי.
השוואה בינלאומית מראה רמות שונות של שכר מינימום ביחס לתוצר לנפש. בישראל (ינואר 2025) שכר המינימום הוא כ-35.9% מהתמ"ג לנפש, ומדורגת במקום השביעי בעולם.
הצעה ישנה להעלות לשכר של כ־1,000 דולר החודש הייתה תוביל לפי חישובים לגובה של כ-67% מהתמ"ג, אך שינויי שער מטבע ושכר הופכים אותה לפחות משמעותית היום.
קבוצת כלכלנים ב-2004 תמכה בהעלאה מתונה של שכר המינימום לרמה של כ-50, 55% מהשכר הממוצע לשעה.

מתנגדי שכר מינימום טוענים שהוא מקשה על עובדים זרים, חסרי ניסיון ונכים להתחרות בשכר נמוך.
כך יתכן שההגנה תשרת גם אינטרסים של עובדים מבוססים כדי לצמצם תחרות ממקומות חלשים יותר.

המחקר על השפעות שכר המינימום מורכב וקשה למדידה.
תוצאות שונות נובעות משיטות מחקר שונות, היעדר נתונים מדויקים והבדלים בין ענפים ומדינות.
כמה מחקרים מצאו עלייה בשכר והקטנה בתעסוקה; אחרים מצאו השפעות קלות או לא מובהקות.
יש צורך להסתכל על שכר מינימום בהקשר הרחב של שוק העבודה והמדיניות החברתית.

שכר מינימום הוא השכר הנמוך ביותר שמותר לשלם לעובד.
הוא נקבע בחוק, ברגולציה של הממשלה או בהסכמות בין איגודים למעסיקים.
מטרתו להגן על עובדים ולמנוע שכר נמוך מדי.

יש שכר מינימום אחיד לכל המדינה או שונה לפי ענף.
בישראל קובעים את שכר המינימום לחודש במשרה מלאה.

המדינה הראשונה שעשתה זאת הייתה ניו זילנד.
בארצות הברית יש שכר פדרלי נמוך יחסית, ובאוסטרליה שכר גבוה יותר.
ברזיל החלה לשלם שכר מינימום ב-1940 והעלתה אותו ב-2008.

חלק אומרים שזה טוב כי מעלה שכר ומפחית פערים.
אחרים אומרים שזה רע כי יכול לגרום לאנשים לא למצוא עבודה.

מחקרים הראו תוצאות שונות. חלק מצאו שחלק מהאנשים מפוטרים.
אחרים מצאו שלא היו יותר פיטורים ולעיתים אפילו יותר משרות.

יש שאלה באיזה גובה להשאיר את השכר: לא גבוה מדי ולא נמוך מדי.
בישראל, באפריל 2025, שכר המינימום הוא 6,247.67 ש"ח לחודש.
זה שווה כ-34.32 ש"ח לשעה. הוא חופף לאנשים בני 18 ומעלה.

חוקרים מתקשים להסיק מסקנות בגלל נתונים שונים ושווקים שונים.
לכן עדיין מדברים על הנושא ומבצעים מחקרים חדשים כל הזמן.