שלום במובן המדיני הוא מצב של יחסים דיפלומטיים בין מדינות, ההפך ממלחמה או אויבות. מדובר בהיעדר עימות אלים והסכמה ליישב מחלוקות במשא ומתן ולא בכוח.
השלום אינו רק היעדר לחימה. הוא כולל גם שיתוף פעולה כמו מסחר, תיירות, תשתיות וחילופי תרבות וספורט. כשאין את ההיבטים האלה מדברים על "שלום קר", מצב שבו ההסכם קיים אך יש חוסר אמון ועמדות שליליות.
ארגון האומות המאוחדות (האומות המאוחדות הוא גוף בינלאומי שמנסה למנוע סכסוכים) פועל להשכנת שלום. שלום יכול להיווצר בהסכמה בין הצדדים או בכפייה נגד מי שמנסה להפרו.
הוגי דעות רבים רואים בשלום את המצב הרצוי למדינה, כי הוא מבטיח ביטחון שאינו תלוי בכוח צבאי. דוגמה היסטורית: ברוך שפינוזה תיאר את השלום כתכלית המצב המדיני.
יש מדינות שנהנות מתקופות ארוכות של שלום יחסי, כמו שווייץ ושוודיה.
אחד סמלי השלום המוכרים הוא יונת השלום עם ענף זית.
הסכם שלום הוא מסמך רשמי שמסיים מצב של מלחמה בין מדינות. הסכם כזה נועד להיות קבוע, ולכן שונה מהפסקות זמניות בלחימה.
שביתת נשק (armistice, הסכמה להפסקת לחימה) היא הפסקה מלאה של הלחימה שנעשית בהסכמה בין הצדדים. מדובר בהסכמה ארעית או רשמית שמפסיקה את הקרבות בדרך כלל עד להסדר קבע.
הפסקת אש היא צעד שבו הצדדים מפסיקים את פעולות הלחימה כדי לשוחח על סיום העימות או לשחרר שבויים. היא פחות מוחלטת משביתת נשק ולעתים חלק מהבנות לא רשמיות.
במהלך ההיסטוריה היו תקופות של שלום יחסי, לעתים תחת שלטון אימפריה חזקה ששמרה סדר ומנעה מלחמות באזורים רחבים.
למדינת ישראל יש הסכמי שלום עם מצרים ועם ירדן. ישראל גם חתמה על הסכמי אברהם, שמכילים נורמליזציה עם איחוד האמירויות, בחריין וסודאן. בנוסף נחתם הסכם שלום עם מרוקו.
בשנת 1993 נחתם הסכם אוסלו הראשון בין ישראל והרשות הפלסטינית. הרשות הפלסטינית אינה מדינה מלאה, אלא רשות אוטונומית למחצה, וקיבלה מעמד זה בהסכמי אוסלו. ההסכמים טכני עדיין בתוקף, אך נכון לינואר 2025 אין תהליך שלום פעיל והסכסוך נמשך.
האפשרות להשיג שלום בין ישראל לפלסטינים נותרה נושא שנוי במחלוקת בציבור.
יש דוגמאות להסכמי שלום שנכשלו. דוגמה בולטת היא הסכם ריבנטרופ, מולוטוב בין גרמניה לברית המועצות, שנשבר כאשר גרמניה פתחה במבצע ברברוסה.
שלום קר הוא מצב שבו קיים הסכם רשמי, אך לפחות צד אחד או חלק מהאוכלוסייה מסתייגים ממנו. המאפיינים הם חוסר אמון גבוה ועמדות שליליות כלפי המדינה השנייה.
שלום בין מדינות הוא מצב בלי מלחמה. זה אומר שפונים לדבר ולפתור בעיות.
שלום יכול לכלול גם שיתוף פעולה. מדינות עושות יחד מסחר, תיירות והחלפת תרבות.
יונת שלום עם עלה זית היא סמל של שלום.
הסכם (הסכמה בכתב) שמסיים מלחמה. הוא אמור להיות קבוע ולא זמני.
שביתת נשק זה עצירת לחימה מלאה שמוסכמת בין הצדדים. היא מפסיקה את הקרבות בדרך כלל.
הפסקת אש היא הפסקת לחימה כדי לדבר או להחליף שבויים. היא פחות מוחלטת משביתת נשק.
במהלך ההיסטוריה היו תקופות של שלום. לפעמים אימפריה חזקה שמרה על הסדר.
לישראל יש הסכמי שלום עם מצרים ועם ירדן. יש גם הסכמי אברהם עם איחוד האמירויות, בחריין וסודאן. בנוסף חתם הסכם עם מרוקו.
בשנת 1993 נחתם הסכם אוסלו עם הרשות הפלסטינית. הרשות היא גוף עצמי שמקבל חלק מהאחריות, אבל לא מדינה מלאה. ההסכמים עדיין רשמיים, אך נכון לינואר 2025 אין תהליך שלום פעיל.
לפעמים הסכמים נכשלים. דוגמה היא ההסכם בין גרמניה לברית המועצות, שנשבר כשגרמניה תקפה.
שלום קר זה כשיש הסכם רשמי, אבל אנשים או הממשל לא סומכים זה על זה. הם לא תמיד מקיימים את ההסכם.
תגובות גולשים