רבי שלום רוקח (1783, 1855), המכונה 'השר שלום' ו'הראשון רב' בחסידות בעלזא, הקים את שושלת בעלזא והנהיג את הקהילה בבעלזא משנת ה'תקע"ז (1817) ועד מותו.
נולד בברודי בשנת ה'תקמ"ג (1783) למשפחת רבנים. בגיל צעיר התייתם ונשלח ללמוד בסקוהל אצל בני משפחת רמר"ז. נישא למלכה, בת דודו. בתחילת דרכו הסתיר את השתלבותו בחסידות מחשש להתנגדות; מסופר על אמירתו הלילית ללמוד אצל רבו בהשתלשלות דרך החלון.
היה תלמיד מרכזי של רבי יעקב יצחק הורוביץ, ה"חוזה מלובלין", שקיבל אותו בכבוד ואף חזה כי יהיה רבם של רבים. למד גם אצל המגיד מלוצק ומחסידים נוספים. בתחילה ניסה לעסוק במסחר, אך לבסוף קיבל את רבנות בעלזא בעצת רבו.
נפטר כ"ז באלול ה'תרט"ו (1855). לפי המסופר, ערב מותו חווה חוויה רוחנית שבה נשמתו נמנעה מהרדתה לעולם עד שהקב"ה ערב לה שהיא תזכה לצאת בטהרה.
נודע כגדול בתורה וכמרפא במעשים שנחשבו למופתים. מסופר כי ריפא חולים על ידי העברת אצבעותיו עליהם. עסק ב'תיקוני נשמות', עבודת תיקון רוחנית שנועדה לעזור לנשמות שלא השלימו את ייעודן.
עוד נמסר כי לפני בניית בית הכנסת למד אלף לילות, ולבסוף נגלה אליו אליהו הנביא, מה שהמריץ אותו להקים בית תפילה מפואר.
דברי תורתו נשתמרו בעיקר בכתבי-יד של תלמידיו. חלקם נדפסו בספרים, וחלק תשובותיו ההלכתיות נשארו בכתב יד.
מנחי לימודיו החשובים: המגיד מלוצק ו'החוזה מלובלין'.
היה מורה ומחנך לרבים, ורבים מאדמו"רי גליציה נחשבו לתלמידיו.
אשתו ובנותיו מוזכרות במסורת, והשושלת המשיכה בעיר בעלזא.
ביום י' בשבט תשס"ח תכננו כנס גדול לצאצאיו במוסדות בעלזא. ההיענות הרחבה הובילה לדחיית הכנס, אך נאספו פריטים וכתבים חשובים על רבו ועל תקופת העלייה הראשונה של חצר בעלזא.
רבי שלום רוקח נולד בברודי ב-1783 ומת ב-1855. הוא היה המנהיג הראשון של בעלזא.
כשהיה קטן התייתם ולמד באולף בעיר סקוהל. הוא התקרב לדרך החסידות. חסידות היא דרך יהודית שמדגישה שירה ותפילה.
היה תלמיד של רבי יעקב יצחק מהלובלין, שקילל לו כבוד גדול כבר כשהיה צעיר.
לבסוף קיבל על עצמו להיות רב בעיירה בעלזא בשנת 1817.
אנשים ראו בו אדם חזק ברוח. מספרים שהוא עזר לחולים בעדינות על ידי העברת ידו עליהם. כמו כן עזר לנשמות שזקוקות לתיקון. נשיא אליהו הנביא נתגלה לו לפני שבנה בית כנסת.
התלמידים רשמו לדבריו. חלק מהדברים הודפסו בספרים.
בשנת 2008 תוכנן כנס גדול לצאצאיו. הרבה אנשים הגיבו, ואיספו פריטים ישנים על בעלזא.
תגובות גולשים