שליטי רוסיה

רשימת השליטים מתחילה ברוריק, מנהיג חצי-אגדי של נובגורוד משנת 862. יורשו, אולג, העביר את הבירה לקייב והקים את רוס של קייב (Kievan Rus). במהלך המאות הבאות נוצרו מרכזים פוליטיים מתחרים, בעיקר קייב ונובגורוד. במאה ה-12 עלתה דוכסות ולדימיר-סוזדל כמרכז חשוב, ושלטונה הגיע לשיא עם אלכסנדר נבסקי.

נובגורוד הייתה עיר-מדינה חשובה בצפון. לעיתים הנסיך של נובגורוד גם שלט על אזורים רחבים יותר.

קייב הייתה המרכז הראשוני של רוס של קייב. עם הזמן התחזקה פיצול הנסיכויות והמאבק על ההגמוניה גרם להיחלשותה.

ואלדימיר-סוזדל הפכה לדוכסות דומיננטית במקום קייב. הכתר של ולדימיר היה אחד הכתרים החשובים בעיני האצולה.

דניאל, בנו של אלכסנדר נבסקי, קיבל שטחים סביב מוסקבה והקים את מדינת מוסקבה. מנהיגים מוסקביים צברו כוח במשך הדורות. אחרי כיבושי המונגולים במאה ה-13 היו הנסיכויות הרוסיות תלוייוּת (וסאליות) לאימפריה המונגולית. "וסאלי" פירושו כפוף לשלטון חזק יותר אך שומר על מנהל מקומי.
איוואן השלישי שבר במידה רבה את השלטון המונגולי והחל לאחד את הקרקעות הרוסיות. בנו וסילי השלישי המשיך לאחד מדינות קטנות נוספות. בנו, איוון הרביעי, הידוע כאיוון האיום, הכתיר את עצמו לצאר של כל הרוסים בשנת 1547. "צאר" הוא תואר המלכותי ששימש לשליט העליון.

איוון השלישי איחד את רוב הרוסים בפועל, ואיוואן הרביעי קבע את התואר הצארי רשמית ב-1547. התאריכים ברשימה הם לפי הלוח היוליאני, ששימש ברוסיה עד המהפכה.

לאחר מותו של פיודור הראשון, קיפדה ללא יורש זכר את שושלת רוריק. רוסיה נכנסה למשבר שנקרא תקופת הצרות. בוריס גודונוב נבחר כצאר, אך רעב ומאבקים פנימיים הובילו לאנרכיה. הופיעו מתחזים בשם "הדמיטרים הכוזבים" שטענו להיות יורשים. כוח זר, בעיקר פולין-ליטא ושוודיה, התערב בענייני רוסיה. התקופה הסתיימה בבחירת מיכאל רומנוב לכס ב-1613.

מיכאיל רומנוב ייסד את שושלת רומנוב ששלטה ברוסיה עד 1917. נפוצות אישים בולטים: פיוטר הגדול, נכדו של מיכאיל, ערך רפורמות מערביות ושינה את מבנה המדינה. ב-1721 הכריז פיוטר הגדול על הקמת האימפריה הרוסית.

הרומנובים המשיכו לשלוט כרודפים קיסריים עד המהפכה של 1917. תקופה זו כוללת חילופים פנימיים, כגון עליית יקטרינה הגדולה אחרי הפיכה נגד פיוטר השלישי. פאוול הראשון כונן חוקים ברורים לירושת הכתר.

במהפכת פברואר ויתר ניקולאי השני והוקמה ממשלת מעבר רפובליקאית. בנובמבר 1917 קומוניסטים ביצעו מהפכה נוספת.

מהפכת אוקטובר הובילה להקמת ברית המועצות, מדינה קומוניסטית חד-מפלגתית. אחרי מלחמת העולם השנייה הפכה בריה״מ לאחת משתי מעצמות-העל. בשנות ה-80 וה-90, אירועי סתיו העמים והמשברים הביאו לפירוקה ב-1991.

עם פירוקה של ברית המועצות ב-1991 נוצרה הפדרציה הרוסית. היא קיבלה את מושבה של בריה"מ באו"ם. כיום רוסיה היא פדרציה של ישויות בעלות ממשל עצמי מסוים, והנשיא עומד בראשות המדינה.

הרשימה מתחילה ברוריק. הוא חי בסביבות שנת 862. יורשו אולג עבר לקייב. שם נולדה רוס של קייב.

נובגורוד הייתה עיר חשובה בצפון. לפעמים הנסיך של נובגורוד שלט גם במקום אחר.

קייב הייתה מרכז גדול, אבל אז נוצרו הרבה נסיכויות קטנות.

ואלדימיר-סוזדל עלתה כמרכז חדש אחרי קייב.

דניאל, בנו של אלכסנדר נבסקי, קיבל את האזור של מוסקבה. מדינת מוסקבה גדלה והחליפה את המדינות האחרות.
המונגולים כבשו חלק גדול במאה ה-13. הנסיכויות הפכו לכפופות להם. "כפוף" פירושו שהן שמרו על קצת שלטון, אך לא היו חופשיות לגמרי.
איוואן השלישי התמרד נגד המונגולים. איוון האיום (איוון הרביעי) קיבל את התואר "צאר" ב-1547. "צאר" הוא תואר של שליט גדול.

אחרי מותו של פיודור הראשון לא היה יורש. התקיימה תקופה קשה שנקראת תקופת הצרות. הופיעו אנשים שטענו להיות יורשים אמיתיים. פולין-ליטא ושוודיה נכנסו לעניינים של רוסיה.
בסוף בחרו במיכאיל רומנוב למלך ב-1613.

שושלת רומנוב שלטה עד 1917. פיוטר הגדול, נכדו של מיכאיל, שינה את המדינה ולעתים דיברו על מערביות. הוא הכריז על הקמת האימפריה הרוסית ב-1721.

הרומנובים המשיכו לשלוט עד המהפכה של 1917. התקופה כללה שינויים ופוליטיקה פנימית.

ב-1917 ניקולאי השני ויתר על הכתר. הוקמה ממשלת מעבר.

קומוניסטים לקחו את השלטון ונולדה ברית המועצות. אחרי מלחמת העולם השנייה בריה"מ הייתה מעצמה גדולה. ב-1991 היא התפרקה.

רוסיה החדשה קמה ב-1991. היא הפכה למדינה עצמאית. עכשיו יש נשיא שמנהיג את המדינה.