שלמה לוריא

לובלין, האיחוד הפולני-ליטאי

רבי שלמה לוריא (ה'ר"ע 1510, י"ב בכסלו ה'של"ד, 7 בנובמבר 1573), הידוע כ'רש"ל' או 'מהרש"ל', היה אחד מפוסקי ההלכה (מי שמכריע בענייני דת) והפרשנים החשובים של התלמוד (הספר המרכזי של ההלכה) במאה ה-16. חי ופעל בפולין ובליטא, עמד בראש ישיבות והשפיע רבות על יהדות אשכנז. ספריו המרכזיים הם חכמת שלמה וים של שלמה, והם נחשבים לאבן יסוד בפרשנות הגמרא. הוא כתב גם שאלות ותשובות הלכתיות, והגהות על כתבים שונים.


נולד ככל הנראה בבריסק דליטא למשפחה רבנית ידועה שמיוחסת בין היתר לרש"י. אביו נפטר מוקדם, והוא למד אצל סבו וחתם לעיתים בכינויים שמזכירים אותו. בגיל 25 נישא, והקים ישיבה בבריסק. לאחר מכן כיהן כרב ואחר כך כראש ישיבה באוסטרוה (והולין). בסוף ימיו עבר ללבולין והקים שם ישיבה משלו אחרי מחלוקת על שיטות לימוד.

היה איש תקיף בדעותיו, לעתים ביקר רבנים אחרים בחריפות, אך נודע גם בכבוד שהרבו לו בני דורו. שמו נקשר במאבק על שיטות הלימוד: תמיכה בגישה שמדגישה דיון והעמקה, ומאבק בשיטת קיצור הפסיקה בלי פירוט המקורות.

מהרש"ל ניהל התכתבות ענפה עם הרמ"א (רבי משה איסרלס). כן השפיע על רבים מתלמידיו שהמשיכו את מסורת הלימוד שלו. נפטר בלובלין בגיל 63.


תלמידיו היו תלמידי חכמים חשיבים שפעלו בדור שאחריו, והשפיעו על הקווים של המדרש ההלכתי בישיבות אשכנז.


נישא לבתו של רבי קלמן הברקשטן. נולדו להם שישה ילדים. משפחתו הייתה חלק משושלת רבנית.


מהרש"ל היה מעמיק מאוד בעת פיוס הלכה. הוא דרש להביא תמיד את מקורות ההלכה ואת כל דעות הפוסקים לפני ההכרעה. לכן ביקר את הרעיון של קודיפיקציה מוחלטת שאוסרת לערער, למשל את גישת חלק מהפוסקים כלפי ספרי הרמב"ם (רמב"ם=רבי משה מימון, גדול הפוסקים) והשולחן ערוך (קוד מרכזי לפסיקה).

הוא סבר שיש לערוך השוואה בין דעות הפוסקים ולפסוק לפי ראות עיני הפוסק. כמו כן העיר שכל חכם רשאי להביא ראיה להכרעת ספקים שלא נפסקו בתלמוד. עם זאת, אם התלמוד משאיר שאלה 'בתיקו', כלומר ללא פתרון, לא ראוי להכריע נגד כוונת הסוגיה.

העריכו אצלו את המנהגים של עדת אשכנז והשפיעו על שיקולי פסיקה.



בספר זה הציע תיקונים בגרסאות התלמוד על פי עיונו. הספר נדפס בשימוש במהדורות התלמוד שבדפוס. במהדורות הראשונות של פעמים הוסרו חלק מההגהות לאחר תיקונים, ולעתים נגרמו שגיאות בעת העתקת נוסחים.


ספר מתוכנן כמקיף לפסיקה על פי סדר המסכתות. הוא בוחן נושאים מהמקורות ועד מנהגי התקופה. המהרש"ל תכנן לכסות את כל הש"ס, אך לא סיים. כיום הספר נלמד בעיקר כפרשנות על הגמרא יותר מאשר כספר פסיקה מלא. נמצאים בידינו חיבורים על מספר מסכתות, אם כי חלקים חסרים, ויש מחלוקות על מסכתות נוספות שיוחסו לו. הדפסתו התרחשה בהדרגה, ורק חלקים נדפסו במאות ה-17 וה-18.


כתב שו"ת בשם 'תשובות מהרש"ל', הגהות על פירוש רש"י ותלמודים אחרים, זמירות והליכות מנהג, וכן כמה כתבים בקבלה (מיסטיקה יהודית). חלק מכתביו יצאו לאור בחייו, וחלק נדפסו מאוחר יותר.

לובלין, האיחוד הפולני-ליטאי

רבי שלמה לוריא (1510, 1573), שקראו לו המהרש"ל, היה רב גדול ומלמד חשוב ביהדות שלפני מאות שנים. הוא לימד ישיבות. ישיבות הן בתי ספר ללימוד תורה.


נולד במשפחה של רבנים. למד אצל סבו והיה רב בבריסק, לאחר מכן באוסטרוה ולבסוף בלובלין. בלובלין הקים ישיבה משלו.

הוא היה נוקב בדבריו ולעתים היה מקיים ויכוחים עם רבנים אחרים. גם כך כיבדו אותו רבים.


הרבה תלמידים שלו הפכו לרבנים חשובים והמשיכו ללמד.


נישא לבתו של רבי קלמן. היו להם שישה ילדים.


המהרש"ל רצה שלפני שמחליטים הלכה (איך לנהוג) צריך להביא את כל המקורות. הוא לא אהב לקצר בלי הסבר. הוא אמר שכל חכם יכול לבדוק הראיות ולפסוק על פי הבנתו.


כתב ספרים חשובים: חכמת שלמה וים של שלמה. חכמת שלמה עזר לתקן טקסטים של התלמוד. ים של שלמה תכנן להיות ספר גדול על כל הש"ס, אך לא הושלם. הוא גם כתב תשובות הלכתיות, הגהות וזמירות, וחיבר גם כמה דברים בקבלה (מחשבות רוחניות).