שלמה מונק

גלוגאו, ממלכת פרוסיה

שלמה מונק (14 במאי 1803, 5 בפברואר 1867) היה מזרחן יהודי צרפתי, חוקר הפילוסופיה הדתית של ימי הביניים, מתרגם, בלשן ועסקן. מזרחן, חוקר תרבויות ולשונות המזרח; בלשן, חוקר שפות.


נולד בגלוגאו שבפרוסיה ולמד פילולוגיה ובלשנות שמית (חקר שפות שמיות) באוניברסיטאות ברלין ובון. ב-1831 עבר לפריז והשתקע שם. הוא היה מזכירו של אדולף כְּרֶמְיֶה וליווה אותו במשפט עלילת דמשק, כשימש גם מתורגמן קרוב.

ב-1838 מונה למקטלג כתבי היד השמיים בספרייה הלאומית של צרפת. לימד שפות שמיות בקולז' דה פראנס ועבד כמורה פרטי למשפחת רוטשילד. היה חבר באקדמיה הצרפתית לספרות עתיקה ומחקר.

בשנת 1846 הראה שמחבר הספר Fons Vitae, שנחשב לפילוסוף נוצרי, הוא למעשה המקור העברי של שלמה אבן גבירול. תרגם את "מורה נבוכים" של הרמב"ם מערבית לצרפתית והוסיף פירושים והערות.

בסוף חייו התעוור, אך המשיך לעבוד. תרם גם לפירוש כתובת ארון אשמונעזר השני.

גלוגאו, ממלכת פרוסיה

שלמה מונק נולד ב-1803 ונפטר ב-1867. הוא היה חוקר יהודי שגר בצרפת. מזרחן, חוקר מדינות ולשונות של המזרח. בלשן, חוקר שפות.


הוא למד שפות באוניברסיטאות בברלין ובבון. ב-1831 עבר לפריז. שם עבד עם אדולף כְּרֶמְיֶה ועזר במשפט עלילת דמשק. הוא גם תרגם ודאג לקטלוג ספרים ישנים בספרייה הלאומית של צרפת.

מונק לימד בקולז' דה פראנס. הוא היה מורה פרטי במשפחת רוטשילד. ב-1846 הראה שפירוש מסוים שייחסו לנוצרי הוא של המשורר היהודי שלמה אבן גבירול. תרגם את "מורה נבוכים" של הרמב"ם לצרפתית והוסיף הסברים פשוטים.

בסוף חייו איבד את עינו, אך המשיך לעבוד. הוא גם עזר לקרוא כתובת על ארון אשמונעזר השני.