שמאל ישראלי חדש

שמאל ישראלי חדש (שי"ח) הייתה תנועת מחאה של סטודנטים שפעלה בין 1968 ל-1973. ראובן קמינר תיאר אותה כ"כוח הסטודנטיאלי המרכזי של השמאל" באותן שנים. הקבוצה חוברה משתי קבוצות עצמאיות בתל אביב ובירושלים.

הקבוצה בתל אביב התגבשה סביב סטודנטים מאוניברסיטת תל אביב, רבים מהם יוצאי תנועת השומר הצעיר (תנועה נוער ציונית-סוציאליסטית). הקבוצה בירושלים הורכבה מסטודנטים מהאוניברסיטה העברית, חלקם יוצאי ברית הנוער הקומוניסטי וחלקם עולים חדשים שהתנדבו ללחימה במלחמת ששת הימים. התנועה התפרקה ב-1973.

השפעות המחאות של 1968 בעולם, כמו מאי 1968 בצרפת והמחאה בארצות הברית, הגיעו גם לישראל. אחרי מלחמת ששת הימים ועם דעיכת האופוריה הראשונית, חלק מהצעירים השמאליים ראו בכיבוש (שליטה צבאית על שטחים) סכנה מוסרית וחברתית. נאומיו הביקורתיים של ישעיהו ליבוביץ חיזקו עמדה זו.

שתי הקבוצות היו בעלות רקע פוליטי שונה, אך התאחדו סביב התנגדות לכיבוש, רעיונות של חופש ודמוקרטיה ישירה (שיטה שבה אנשים מקבלים החלטות בעצמם), ושאיפות לשמאל חברתי-כלכלי. שי"ח לא הגדירה עצמה במונחים ברורים של ציונות או אנטי-ציונות, אלא פעלה להראות צדדים פחות מוכרים של הרעיון הציוני.

הפעילות כללה הפגנות בולטות והפגנות מקומיות. בין האירועים המרכזיים: הפגנה ליד ביתה של גולדה מאיר נגד הקמת קריית ארבע ליד חברון; הפגנה משותפת בירושלים עם הפנתרים השחורים; מחאה נגד השמדת שדות תבואה בכפר עקרבה; הפגנה נגד ההתנחלות בסבסטיה; והפגנה בתל אביב נגד דיכוי "האביב של פראג" בידי הצבא הסובייטי. בנוסף נערכו מפגשים שבועיים לדיון, כנס שנתי וביטאון חודשי בשם "שי"ח" (עיתון של הקבוצה).

שי"ח פעלה ברוח לא-ממסדית: לא נבנו מוסדות פורמליים. החלטות התקבלו ברוב קולות באספות השבועיות או בכנס השנתי. פעולות אורגנו על ידי מתנדבים והמימון הגיע בדרך כלל מחברי האסיפות. לא הייתה רשימת חברים מסודרת, אך עם התרעה של 24 שעות ניתן היה לגייס כ-100, 150 משתתפים. מספר חברים כולל הוערך בכ-400. דמויות בולטות: רן כהן, ראובן קמינר ומאיר פעיל.

ב-1973 נוצרה מחלוקת על השתתפות בבחירות לכנסת (הפרלמנט של ישראל). רוב הקבוצה בתל אביב תמכה בריצה בבחירות והצטרפה לרשימה בשם "מוקד" עם מק"י. הרשימה הכניסה נציג אחד, מאיר פעיל, לכנסת השמינית. קבוצת שי"ח בירושלים נשארה תחילה פעילות מחאתית וקמה כ"שמאל סוציאליסטי ישראלי" (שס"י), אבל מאוחר יותר הצטרפה לגופים פרלמנטריים וכחלק מהמהלכים שהובילו ליצירת חד"ש בבחירות הבאות.

שמאל ישראלי חדש (שי"ח) הייתה קבוצת סטודנטים שפעלה מ-1968 עד 1973. הקבוצה הורכבה משתי קבוצות, אחת בתל אביב ואחת בירושלים.

הקבוצה הושפעה מהמחאות המצליחות בעולם ב-1968. אחרי מלחמת ששת הימים, חלק מהצעירים חשבו שהכיבוש (כאשר מדינה שולטת בשטח של עם אחר) הוא בעיה.

החברים רצו חופש ודמוקרטיה ישירה. דמוקרטיה ישירה פירושה שאנשים מחליטים בעצמם על דברים חשובים.

הם הפגינו במקומות חשובים. למשל ליד ביתה של גולדה מאיר נגד הקמת קריית ארבע. הם גם הפגינו נגד השמדת שדות בכפר עקרבה. היו פגישות שבועיות וכנס פעם בשנה. פעם בחודש יצא ביטאון, עיתון קטן של הקבוצה.

שי"ח לא הייתה עם מנהיג אחד. החלטות נעשו באספות. הכסף הגיע מחברי הקבוצה. כשהזמינו אנשים בהתרעה קצרה, הגיעו 100, 150 אישים. בסך הכל היו כמה מאות חברים.

ב-1973 התבקשו להחליט אם לרוץ לבחירות. חלק רצו להיכנס לפרלמנט. חלק רצו להישאר קבוצת מחאה. בסוף חלק מהקבוצה בתל אביב התמודדו בבחירות ונבחר נציג אחד, מאיר פעיל. קבוצות אחרות המשיכו בפעולה מחאתית ואז השתלבו בגופים שונים.