דִּיסִידֵנְט (מלטינית: dissidens, מרוחק, לא מסכים) הוא אדם שמתנגד לדעה הרווחת, לשלטון או למערכת חברתית. לרוב מדובר בהתנגדות פוליטית, בעיקר במדינות טוטליטריות (שלטון חזק שמגביל חירויות).
המונח שימש בהתחלה לתאר מתנגדים למשטר הסובייטי. כיום משתמשים בו גם עבור מתנגדים במדינות אחרות, כמו סין או מיאנמר. פעולה נפוצה של דיסידנטים היא מחאה בלתי אלימה, כלומר ניסיונות להוביל שינוי בלי שימוש בנשק. ישנם גם מי שניסו לארגן הפיכות.
דיסידנטים לרוב נרדפים. השלטון יכול להטיל מאסר, פגיעה כלכלית, גליה ואף עונשים חמורים יותר. דוגמה עכשווית לשיחה על דיכוי וביקורת פנימית היא היעלמותו של העיתונאי הסעודי ג'מאל ח'אשוקג'י. עם זאת, בהתנגדות בסעודיה יש היסטוריה ארוכה של גליה ואיומים על מתנגדים.
בברית המועצות חלק מהדיסידנטים הוחזקו בבתי חולים פסיכיאטריים וקיבלו טיפול בכפייה. אחרי התפרקות ברית המועצות הם הוכרו כשבריאים מנטלית. בשנות ה־60 וה־70 נודעו אסירי ציון, דיסידנטים יהודים שביקשו להגר לישראל, בהם נתן שרנסקי ואידה נודל.
כמה שמות בולטים של דיסידנטים: נתן שרנסקי, אנדריי סחרוב, אלכסנדר סולז'ניצין, נלסון מנדלה, וואי ג'ינגשנג ואונג סן סו צ'י. המונח התפתח מאז ימי הכנסייה, דרכו לשימוש נרחב נגד משטרים קומוניסטיים, וכיום מתייחס גם למתנגדים במדינות טוטליטריות מודרניות.
דיסידנט זה אדם שלא מסכים עם השלטון. טוטליטריות זה שלטון חזק שמפחית חופש.
המילה מגיעה מלטינית ופירושה 'לא מסכים'. בעבר היא תיארה אנשים שהתנגדו לשלטון בברית המועצות.
דיסידנטים בדרך כלל מפגינים בלי אלימות. הם מבקרים את השלטון ורוצים שיכבדו חירויות.
לעיתים השלטון עונש אותם. אפשר להיות בכלא, מוגלה או לאבד פרנסה. בברית המועצות חלקם הוכנסו לבתי חולים פסיכיאטריים וקיבלו טיפול בכפייה. אחרי שבית ברית המועצות התפורר, רבים הוכרו כשפויים.
יש קבוצת אנשים שנקראו 'אסירי ציון'. הם רצו להגר לישראל. בין הדיסידנטים המפורסמים: נתן שרנסקי, נלסון מנדלה ואונג סן סו צ'י.
כיום קוראים דיסידנטים גם לאנשים שמתנגדים בשלטונות כמו בסין ומיאנמר.
תגובות גולשים