שמואל שרירא (1883, 1944) היה סופר, חוקר מקרא (חוקר התנ"ך), חוקר אתנוגרפיה (חקר תרבויות יהודיות), מחנך ומחבר ספרי לימוד. ייסד ברשת החינוך "תרבות" באוקראינה. הקים וניהל כמה גימנסיות (בתי ספר תיכוניים) בארץ ובחו"ל, בין השאר ברוז'ין, בנימינה, הנורדיה בתל אביב ומונטיפיורי ברמת גן.
נולד בכ"סלאוויטה" שבפלך ווהלין במשפחה חסידית. למד בישיבה ונמסך לרבנות. סביב 1900 עבר לאודסה, השלים מבחני בגרות חיצוניים ולמד בישיבה המודרנית של ר' חיים טשרנוביץ'. שם נחשף גם לשיעורים של משוררים וסופרים כמו ביאליק.
פרסם מאמרים ב'הشلוח', היה פעיל בתנועת "צעירי ציון" ובאיחודים הציוניים המקומיים. השתתף בפרויקטים של הברון גינזבורג, כולל האקדמיה ללימודי היהדות ומפעל תיעוד הפולקלור היהודי.
בשנים 1907, 1911 למד באקדמיה ללימודי היהדות, לצד אנשי ספרות וחקר חשובים. לאחר מכן החל לימודי דוקטורט בחקר המקרא ופילוסופיה באוניברסיטאות פרייבורג ושטרסבורג. לימודיו הופסקו עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה.
ב־1912 הצטרף למשלחת האתנוגרפית בראשות אנ-סקי, שבה שימש כעוזר וחוקר שטח. המשלחת אספה סיפורים, מעשיות ומנהגים שעזרו ליצור חומרים למחזה "הדיבוק" של אנ-סקי. שרירא תעד את מסעותיו וכתב מאמרים וזכרונות על הפעילות.
בשנת 1914 נישא לבלה ברון. בתקופת מלחמת העולם ובשנים שאחריה פעל בהוראה, בארגון הנוער הציוני ובסיוע ליתומי המלחמה. נמלט מפגעי המלחמה והפרעות וחי בתקופות בסקווירא ובקבוצות פליטים.
בשנים 1919, 1923 ניהל גימנסיה עברית ברוז'ין, ואחר־כך עבר לרובנה ולאוסטרוג, ערך עיתונים ביידיש ופעל בפוליטיקה הציונית המקומית. היה ציר בקונגרסים ציוניים ונבחר לראש התאחדות מקומית עד 1925.
ב־1925 עלה לארץ ישראל עם משפחתו. התיישב תחילה בחיפה ובהמשך בתל אביב. פעל בעיקר בחינוך: לימד והיה מנהל בגימנסיות שונות. בין השנים 1926, 1932 היה מהמורים והמנהלים בגימנסיה בנימינה, וב־1927 ייסד עם קולגות את הגימנסיה נורדיה בתל אביב, שהייתה מיועדת גם לנוער עובד.
משנת 1942 ניהל את בית הספר התיכון מונטיפיורי ברמת גן עד מותו בשנת 1944. הוא פרש מפעילות פוליטית לאחר איחוד מפלגתו ב־1930. היה שותף בפעילות החברה העברית לידע, והרצה על משלחת אנ-סקי.
בשנת 1933 שימש כנציג בקרן קיימת לישראל בפולין למשך כשנה. נפטר במאי 1944 ונקבר בבית הקברות נחלת יצחק בתל אביב. על שמו רחוב בראשון לציון ולזכרו ולזכר בתו, השופטת והסופרת שושנה שרירא, הוצב שלט זיכרון בתל אביב.
שמואל שרירא (1883, 1944) היה סופר ומורה גדול. הוא חקר סיפורים ודת. חקר אתנוגרפיה (לומדים על תרבויות ואנשים). הוא גם חקר את התנ"ך (חוקר מקרא = חוקרת ספרי הקודש).
נולד בעיר קטנה בווהלין. למד בישיבה ונכנס לעולם הלימוד. נסע לאודסה ולמד שם בביה"ס מודרני. פרסם כתבות והצטרף לתנועות ציוניות לנוער.
בשנת 1912 הצטרף למשלחת של הסופר אנ-סקי. הם טיילו בכפרים ואספו סיפורים ומנהגים. מהחומרים האלה נוצר המחזה "הדיבוק" (מחזה על סיפור עם אלמנט של רוח).
בשנת 1914 נישא. אחרי המלחמה לימד ובנה בתי ספר. ב־1925 עלה לארץ ישראל עם משפחתו.
בארץ הקים ובנה גימנסיות (גימנסיה = בית ספר תיכון). הוא היה ממקימי גימנסיה בנימינה וגימנסיה נורדיה בתל אביב. משנת 1942 ניהל את בית הספר מונטיפיורי ברמת גן.
נפטר ב־1944 וקבור בנחלת יצחק. יש רחוב על שמו בראשון לציון.
תגובות גולשים