שמות הכיתות בבית הספר התיכון בישראל

השמות הרשמיים של הכיתות בישראל הם מיספור אלפביתי של 12 שנות לימוד, מא' עד י"ב.

בשיטה ההיסטורית של הגימנסיה (סוג בית ספר אירופי) ארבע הכיתות הראשונות שימשו כמכינה. שמונה המחלקות שאחריה נקראו על ידי מספרים כמו "חמישית", "שישית", "שביעית" ו"שמינית". כיום הכינויים האלה מתייחסים לכיתות ט' עד י"ב בבתי ספר תיכוניים, בישיבות תיכוניות ובאולפנות. מקור השמות הוא בסולם כיתות שהיה מקובל במדינות אירופה, ומקרה תרגום הוליד בלבול בכותרת הספר "השד מהשביעית".

עד לרפורמה של 1968 היו שמונה שנות לימוד בבית הספר ה"עממי" וארבע שנים בתיכון. תלמידי כיתה ט' נקראו "אליפים" (מהאות א'). שמות אלה נשתמרו במוסדות מסוימים, בעיקר פנימיות וישיבות תיכוניות.

בכמה בתי ספר שש-שנתיים כיתות ז' עד י"ב ממוספרות באותיות א' עד ו'. כך כיתה א' במערכת זו מקבילה לכיתה ז', כיתה ב' מקבילה לכיתה ח' וכן הלאה. גם במקומות אלה משתמשים לעתים בכינויים כמו "אליפים" ו"בטיחים".

בישראל שמות הכיתות הם לפי אותיות: א' עד י"ב.

בעבר הייתה שיטה שנקראה גימנסיה. גימנסיה היא סוג בית ספר שהגיע מאירופה. שם ארבע הכיתות הראשונות היו מכינה. הכיתות הגבוהות נקראו "חמישית", "שישית", "שביעית" ו"שמינית". היום השמות האלו מתייחסים לכיתות ט' עד י"ב.

לפני 1968 היו שמונה שנות בית ספר ועברו לארבע שנות תיכון. תלמידי כיתה ט' כונו "אליפים". שמות כאלה נשארו בחלק מהפנימיות ובישיבות.

בחלק מבתי הספר שש-שנתיים משתמשים באותיות א' עד ו' כדי למספר כיתות ז' עד י"ב. אז כיתה א' שווה לכיתה ז'.