הקבוצה היפואית, שנקראה גם 'קבוצת הנשארים', הייתה התארגנות של צעירים ארץ‑ישראלים ובוגרי גימנסיה הרצליה שפעילה ביפו ובתל‑אביב בזמן מלחמת העולם הראשונה. מטרת הקבוצה הייתה להגן על השכונות היהודיות מפני התקפות, לאסוף נשק ולהתכונן לפרעות אפשריות. רבים מחבריה מילאו תפקידי מפתח בהקמת ההגנה (ארגון ההגנה של היישוב) ובהמשך בצה"ל, וחלקם הפכו למנהיגים בתקופת קום המדינה.
הקבוצה הוקמה בראשית המאה ה־20 כתגובה לאלימות נגד יהודים ביפו, אך פעילותה הייתה מוגבלת לפני פרוץ המלחמה. אליהו גולומב ייסד אז את 'ההסתדרות המצומצמת', קבוצת חברים שהתחייבו לעבוד לטובת הציבור. הארגון הושפע מיוזמות של פועלים וחברי השומר, וחלק מחבריו נשלחו לעבוד בחקלאות או להמשיך לימודים. כשפרצה המלחמה, רוב הקבוצה הצטרפה לפעילות היפואית המאורגנת.
בפתיחת המלחמה מונה חסן בק למושל יפו, והורה ליהודים למסור את נשקם. הקבוצה התארגנה להחביא ולרכוש נשק ולהכין טעונים. בין חבריה היו דב הוז, אליהו גולומב, משה שרת, אברהם קריניצי ואחיו סברדלוב. הם פרצו לארונות נשק נעולים על ידי השלטון, קנו כלי נשק מערבים וניסו להכין פצצות לפי הנחיות המורה לכימיה.
הפעולה נעשתה בהסכמתו השקטה של ראשי העיר דיזנגוף. הקבוצה הצליחה לשכנע את ועד תל‑אביב להחליף את השמירה הערבית בשמירה יהודית, וארגנה תורנויות שמירה. בנוסף אימנו חבריה, הקימו תחנות עזרה ראשונה, חילקו סיוע אמריקאי והסתירו מסמכים ציוניים מחשש למעצרים.
בשנת 1916 כמה מתלמידי הגימנסיה גויסו לקורס קצינים טורקי. חלק שירתו בחזית ודרכם הועבר נשק לקבוצה. לדוגמה, קריניצי השתמש בתפקידו בבית חרושת לנשק בדמשק לשלוח משלוחים קטנים. נשק הוחבא במרתפו של משפחת סברדלוב.
היו שיתופי פעולה ומגעים עם 'השומר' ועם ניל"י, אך הקבוצה נשארה עצמאית. השומר הכיר בה כיחידת הגנה מקומית, אך רבים מחבריה הצטרפו בסופו של דבר לארגונים אחרים.
באביב 1917 הוגלו תושבים יהודים מיפו ותל‑אביב. הקבוצה סידרה עגלות, ארגנה העברות וסייעה בחבילות ובטיפול בחולים. לאחר פינוי העיר נשאר קומץ לשמור על בתים מפני בוזזים. בחורף 1917 הם קנו נשק נטוש שאספו בדואים בנגב ושלחו ידיעות מהחזית לתל‑אביב.
עם כיבוש יפו ותל‑אביב על ידי הבריטים התגלעו מחלוקות על הגיוס לגדודים העבריים (יחידות צבא עבריות). המחלוקות הביאו להידרדרות הקבוצה, ובסופו של דבר היא התפרקה.
הקבוצה היפואית הייתה קבוצה של צעירים ביפו ותל‑אביב בזמן מלחמת העולם הראשונה. רבים היו בוגרי גימנסיה הרצליה (תיכון). הם רצו להגן על השכונות היהודיות.
הקבוצה הוקמה בתחילת המאה ה־20 בגלל סכנות בעיר. לפני המלחמה הם פעלו בקושי. כשפרצה המלחמה הצטרפו אליה צעירים נוספים.
המושל הטורקי של יפו הורה למסור את הנשק. החברים הסתירו וכיסו נשק. הם קנו כלי נשק, ניסו להכין מטענים לפי הוראות המורה לכימיה, ואימנו שמירה.
הם שכנעו שצריך שמירה יהודית בתל‑אביב. קבוצת חברים הקימה תחנות עזרה ראשונה וחילקה סיוע לחולים.
באביב 1917 תושבים יהודים פונו מהעיר. החברים עזרו לארוז, למצוא עגלות ולשמור על בתים. אחרי הגעת הבריטים הקבוצה התפרקה בגלל חילוקי דעות.
תגובות גולשים