לכל ספר יש שם. השם הוא המפגש הראשון של הקורא עם הספר. לשם יש תפקיד שיווקי חשוב: הוא צריך ללכוד את העין, לשקף את נושא הספר, להיות קל לזכור וקל להזכיר. בחירת השם תלויה בקהל היעד: שם פשוט יתאים לציבור הרחב, ושם בשפת מקצוע, לז'אנר מסוים. חשוב לשמור על התאמה בין אופי הספר לשמו, כדי ליצור קוהרנטיות.
שם שבלוני פועל לפי תבנית מוכרת. הוא קל להבנה ולזכירה, ולעתים מורכב משני חלקים.
ספרי מבוא מציגים נושא בהיקף ראשון וללא ירידה לפרטים. הם נועדו לקהל שאינו מומחה. מילות מפתח נפוצות בסוגה זו הן "מבוא", "יסודות" ו"עקרונות". אפשרות ידידותית יותר היא להשתמש במילה כמו "הכרת" או "הזמנה".
מדריך הוא ספר שימושי שמיועד לשימוש תדיר. שמות כגון "מדריך לטיולי פרחים" מדגישים את המטרה. לעתים מוסיפים תארים כמו "המדריך השלם" או "המדריך המעשי". יש גם "מדריך למשתמש" למוצרים טכניים.
מילון, לקסיקון ואנציקלופדיה ממוינים לפי סדר אלפביתי. ההבחנה בין מילון לאנציקלופדיה קשורה להיקף ולכמות הפרטים בכל ערך.
אוספים כוללים מסמכים, מאמרים או כתבי-יד. שמות מקובלים: אוסף, אסופה, קובץ, ילקוט.
לרוב נכליל בקור השם את קהל היעד: לפי מקצוע, רמת שליטה בחומר, גיל ומגדר. גם שם המו"ל או שם מחבר מוניטיני יכולים להופיע בשם הספר כדי למשוך קהל.
שם ענייני קצר ותיאורי מקל על הזיהוי. יש גם שמות ענייניים מתישים שמנסים לתאר הכל, ואז הם ארוכים וקשים לזכירה.
שם ייחודי נועד למשוך תשומת לב. הוא פחות תיאורי, ודורש יצירתיות.
שם מתוחכם מזמין פיצוח: הוא יכול להיות מצחיק, רמיזתי או תלוי בהכרות מוקדמת עם הנושא. יש סכנה להטעות את הקורא אם השם לא מתאים לתוכן.
יש שמות שהופכים רחוקים מתוכן הספר; זה יכול להיות תחכום או ניסיון למשוך קהל.
חידוש לשוני, חריזה או המצאת מילה יכולים למשוך תשומת לב. חריזה נפוצה בספרי ילדים.
רבים נותנים שם ראשי מושך ושם משני מסביר. כך מקבלים גם עניין וגם בהירות. אפשר גם לחבר שני שמות באמצעות המילה "או".
פרפרזה על כותר מוכר מנצלת את זכירות השם הישן. לעתים משתמשים בפסוק תנ"כי או ביטוי מפורסם.
שמות יכולים לכלול שאלות או סימן קריאה. שאלה יכולה להבטיח תשובה או לאתגר הנחות; סימן קריאה יכול לקרוא לפעולה.
בביוגרפיות נהוגות גישות שונות: שם פשוט, שבלוני, מורחב או בעל אופי. קיימות גם ביוגרפיות מאוירות ורגילות. לפעמים שם הביוגרפיה אינו מצביע עליה במפורש.
שמות יכולים להשתנות במהדורות חדשות, בגלל שיקולי שיווק, מהדורה מעודכנת, שינוי מו"ל או התאמה לעיבוד קולנועי. דוגמה: שם שונה בעקבות סרט. גם מספר המהדורה או שנת ההוצאה מתווספים לשם כדי להדגיש עדכניות.
בתרגום יש אפשרויות: תרגום מילולי, תרגום רוח השם, בחירה עצמאית בשם עברי, או תעתיק. החלטה זו תלויה בנגישות ובמשמעות של השם במקור.
בחירת השם היא תהליך משותף של המחבר והמו"ל. נעשים ניסויים רבים לפני הבחירה. לפעמים המחבר לא מחליט והמו"ל בוחר. השם משפיע על תפיסת הספר ועל הפצתו.
לכל ספר יש שם. השם הוא הדבר הראשון שהקורא רואה. שם טוב צריך לתפוס את העין, להראות על מה הספר ולזכור בקלות.
יש שמות שעושים לפי תבנית מוכרת. הם ברורים ופשוטים.
ספר מבוא מציג נושא בפשטות. מילים נפוצות לשם כזה: "מבוא", "יסודות" ו"הכרת".
מדריך נועד לעזור בפועל. דוגמה: "מדריך לטיולי פרחים". לעתים מוסיפים תואר כמו "השלם".
מילון ואנציקלופדיה מסודרים לפי אותיות. הם מספקים מידע על מילים ונושאים.
יש שמות מיוחדים שמושכים תשומת לב. כדי שלא יהיה מסובך, מוסיפים לפעמים שם משנה שמסביר את התוכן.
לפעמים משנים שם כשמוציאים מהדורה חדשה או אחרי שהופך לסרט. שינוי נעשה כדי למשוך קוראים.
המחבר והמו"ל בוחרים שמות רבים. לבסוף בוחרים את הטוב ביותר.
מטרת השם היא להבהיר ולהזמין את הקורא לפתוח את הספר.
תגובות גולשים