שמן קנולה

שמן קנולה (Canola) הוא שמן שמפיקים מזרעי צמח הלפתית. בשנת 2018 הופקו בעולם כ־24.6 מיליון טון שמן קנולה. המדינות המובילות בייצור הן קנדה, סין וגרמניה, שיחד מייצרות כ־44% מהתפוקה העולמית.

שמן קנולה דל בחומצת שומן ארוסית (erucic acid, חומצת שומן שבריכוזים גבוהים עלולה להזיק), בעוד ששמן קולזה עשיר בה.

זני לפתית בייתו על ידי האדם כבר לפני אלפי שנים. יש תיעוד לשימוש בהודו לפני כ־4,000 שנה, ובסין וביפן לפני כ־2,000 שנה. בצפון אירופה השתמשו בלפתית להדלקת מנורות החל מהמאה ה־13, ובמאה ה־18 גם לשימון מנועי קיטור.

מאמצים להפיק שמן אכיל מלפתית החלו בסוף המאה ה־19, אך השמן היה בעייתי בגלל חומציות גבוהה. קנדה הפיקה שמן מלפתית כבר ב־1936, אך האיכות השתפרה רק אחרי ניסויים בהכלאות החל מ־1968. בשנות ה־70 פותח שמן בעל חומציות נמוכה, שקיבל את השם "קנולה" (ראשי תיבות של Canadian Oil Low Acid). שם נוסף הוא LEAR, קיצור ל־Low Erucic Acid Rapeseed.

שמן קולזה שונה: יש בו יותר חומצת שומן ארוסית, טעמו חזק וצבעו כתום. בשיעורים גבוהים מאוד, חומצת השומן הארוסית עלולה להיות רעילה.

בתחילת המאה ה־21 חלק מרשתות המזון המהיר באירופה עברו לטיגון בשמן קנולה. מקדונלד'ס בישראל עברה לשימוש בשמן קנולה ב־2004. שפים בצפון אירופה, כמו רנה רדזפי, קידמו את השימוש בשמן זה במטבחים שלהם, כי הלפתית גדלה באזור זה.

המינים העיקריים שממנו מפיקים שמן קנולה הם Brassica napus ו־Brassica rapa. אלה שמות מדעיים של צמחי פתית.

מחקרים מצביעים שצריכת שמן קנולה עשויה להוריד רמות LDL (LDL, ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה, "כולסטרול רע") בדם, ושיכולה לסייע בהפחתת משקל. בשנת 2006 מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) אישר טענה מוסמכת שמזונות עם שמן זה עשויים להפחית את הסיכון למחלת לב כלילית, בגלל תכולת שומנים בלתי רוויים (שומנים שנחשבים ל"טובים").

מאז 1999 התפשטו באינטרנט שמועות שאומרות ששמן קנולה רעיל וקושר אותו למחלת הפרה המשוגעת. המקור לשמועות הוא בלפתית הברית, שיכולה להכיל רמות גבוהות של חומצת השומן הארוסית. הלפתית המבויתת שמשמשת לשמן קנולה מכילה פחות מ־2% חומצת שומן ארוסית, רמה שנחשבת בטוחה לאדם. השמועות הופצו שוב בעיתונות ובאינטרנט, אך מומחים טוענים שהטענות חסרות בסיס ונבדקו והופרכו.

שמן קנולה הוא שמן שמכינים מזרעי צמח שנקרא לפתית. בשנת 2018 ייצרו בעולם כ־24.6 מיליון טון שמן קנולה.

המדינות שמייצרות הכי הרבה הן קנדה, סין וגרמניה.

לפתית גדלה אצל אנשים כבר לפני אלפי שנים. אנשים השתמשו בה לשמן מנורות במאה ה־13. במאה ה־18 השתמשו בה גם לשימון מכונות.

בקנדה ניסו לשפר את הצמח עד שהשיגו שמן בטוח וטעם עדין בשנות ה־70. את השמן המשופר קראו קנולה. שם נוסף הוא LEAR, שזה אומר שמדובר בזן עם מעט חומצת שומן ארוסית. חומצת שומן ארוסית היא סוג של שומן. במינונים גבוהים השומן הזה עלול להזיק.

שני הצמחים שמהם מקבלים את השמן הם Brassica napus ו־Brassica rapa. אלה שמות מדעיים של צמחים.

מחקרים מראים ששמן קנולה יכול להוריד קצת את ה"כולסטרול הרע" (LDL). זה עשוי להגן על הלב. רשויות בארצות הברית אמרו ב־2006 שהשמן יכול לעזור להפחית סיכון למחלת לב.

ב־1999 הופיעו באינטרנט שמועות שאמרו ששמן קנולה רעיל. אלה שמועות לא נכונות. הן נולדו מהלפתית הבר שיכולה להכיל הרבה חומצת שומן ארוסית. הלפתית המבויתת לשמן קנולה מכילה פחות מ־2% מהמומר הזה, ורוב המדענים אומרים שהיא בטוחה.