שמעון צבר

שמעון צבר (שמעון הרטפלד) נולד בתל אביב ב-1926 ונפטר בלונדון ב-2007. הוא היה סופר, מאייר, קומיקסאי, צייר וקריקטוריסט. בגלגולו המקצועי הוא גם עבד כעורך גרפי בעיתון הצבאי "במחנה".

בילדותו היגרו הוריו לפולין והוא חזר ארצה ב־1935. למד בבית ספר דתי ובהמשך בתיכון חילוני. כישרון הציור שלו בלט מוקדם, והוא למד במכון אבני הישן.

נער צעיר היה שייך לבית"ר, והשתתף במחאות ובמאבקים ציוניים. הוא היה חבר במחתרת לח"י (מחתרת - קבוצה שפועלת בסתר). ב-1945, 46 שהה אסיר במחנה המעצר בלטרון. מאוחר יותר גויס לפלמ"ח (יחידות לחימה של היישוב) ונפצע בקרבות על ירושלים.

לאחר השירות שירת כצייר מערכת וכתב קריקטורות ואיורים בעיתונים מרכזיים. ב-1951 יצא ספר הציורים והקריקטורות שלו "קוצו של צבר". בין 1954 ל-1960 כתב טור קבוע ב"הארץ" בשם "בעיני צבר". בשנים 1960, 1962 פרסם בעיתון "העולם הזה".

צבר השתייך ל"קבוצת העשרה", קבוצה של ציירים שקראו לאמנות ריאליסטית מקומית. הוא התנגד לאמנות מופשטת שאותה ראה מנותקת מהחיים. ב-1953 הצטרף לזמן קצר למק"י (המפלגה הקומוניסטית) ולבסוף פרש.

בשנות החמישים עשה תערוכת יחיד בתל אביב. אחד מעבודותיו המוכרות הוא עיצוב בריכת נוי בכניסה לגן העצמאות. הבריכה שוקמה ב-2009 ושוחזרו בה עיטורי הפסיפס שעיצב.

צבר פרסם ספרים לשירה, סיפורת, ילדים ונוער, מדריכי בישול ומדריכי טיולים. הוא התעניין במטבח התימני והגיע לכך בספריו. בנוסף היה חוקר פטריות חובב (מיקולוג חובב) ויחד עם חוקרים באנגליה גילה מין פטרייה שנקרא על שמו. הוא היה חבר באגודה המלכותית הבריטית לחקר הפטריות.

לאחר מלחמת ששת הימים התגברה התנגדותו למדיניות ישראל. ב-1967 פרסם יחד עם אחרים גילויי דעת שהתנגדו להחזקת השטחים. זמן קצר לאחר מכן היגר ללונדון מטעמי מחאה פוליטית. שם הצטרף לקהילה של מהגרים ישראלים והשתתף בפעילות פוליטית כנגד מדיניות ישראל.

בלונדון עבד כנהג מונית ואז כעובד בניין במשך כ־17 שנה עד פרישתו. נפרד מאשתו נעמי ב-1976. נולדו להם שני בנים, יואב ורמי. לאחר מכן חי בזוגיות עם יהודית דרוקס. חזרותיו לישראל מאז ההגירה נשארו קצרות, בעיקר לביקורים ולפרסומים של ספריו.

נפטר בלונדון ב-19 במרץ 2007 מדלקת ריאות.

(רשימת ספרים לא צוינה בטקסט המקורי.)

(רשימת ספרים שאייר לא צוינה בטקסט המקורי.)

שמעון צבר נולד בתל אביב ב-1926. שמו המקורי היה שמעון הרטפלד. הוא היה סופר ואמן.

כשגדל משפחתו חזרה לפולין. הם חזרו לישראל ב-1935. שמעון למד לצייר במכון אבני.

כשהיה נער הצטרף לבית"ר. אחרי כן היה חבר במחתרת לח"י (מחתרת - קבוצה שעובדת בסתר). הוא גם התגייס לפלמ"ח (פלמ"ח - יחידות לחימה של היישוב) ונפצע במאבקים על ירושלים. הוא נשאר כמה זמן עצור בלטרון.

לאחר מכן צייר ועבד בעיתון הצבאי "במחנה". הוא פרסם קריקטורות וספר ציורים בשם "קוצו של צבר" ב-1951. בשנות ה-50 וה-60 כתב טורים בעיתונים.

הוא אהב לבשל ולחקור מטבח תימני (מטבח - אוכל של עדה מסוימת). כתב על בישול וספרי ילדים. עוד אהב לחפש פטריות. חקר פטריות זה נקרא מיקולוגיה (מיקולוגיה - לימוד פטריות). הוא מצא פטרייה חדשה שבה קראו על שמו.

אחרי מלחמת ששת הימים שמעון לא הסכים עם מדיניות המדינה. לכן עבר עם משפחתו ללונדון. שם עבד כנהג מונית ואז כעובד בניין עד שהפסיק לעבוד.

נעמי הייתה אשתו. היו להם שני בנים, יואב ורמי. נפרדו ב-1976. אחרי כן חי עם אישה בשם יהודית דרוקס.

חזר לביקורים בישראל רק לפעמים. הוא נפטר בלונדון ב-19 במרץ 2007 מדלקת ריאות (דלקת ריאות - מחלת ריאות קשה שנגרמת על ידי חיידקים או וירוסים).