שני (צבע)

שָׁנִי הוא צבען אדום ששימש לצביעת בדים, ובעיקר צמר. שמו מקושר במקרא ובמסורת לחומר צבע שמקבלים מתולעת או מגרגירי פרי.

במקורות היה השָׁנִי בשימוש בטקסים ובלבוש רשמי. ציירו בו יריעות המשכן ובגדי הכהונה. השתמשו בו גם במצוות טהרת המצורע ובהכנת אפר פרה אדומה. ביום הכיפורים בבית המקדש הייתה קשורה רצועת צמר צבועה בשני לראש השעיר המשתלח; לפי המסורת הרצועה התלבנה כסימן לכפרה.

במקרא ובפרשנות מופיעים שמות כמו "תולעת שני" ו"זהורית" לתיאור הצבע. יש הבדלים בין שני לשמות כמו תולעת או ארגמן, הם מופיעים תמיד כשילוש של צבעים מיוחדים.

כמה פרשנים זיהו את המילה כרמיל עם המילה הפרסית "קִרְמִז" שמקורה בתולעים או בחרקים שמפיקים צבע. יש המציעים שהשם "שני" קשור לצביעת הצמר פעמיים, כדי לקבל צבע זוהר יותר.

מקורות שונים מתארים את הגוון בדרכים שונות: אדום, כתום או אדום דהוי. יש חיבורים שמבחינים בינו לבין הארגמן. ניסויים הראו שתמיסה שמתקבלת מהחרקים אדומה מאוד, אך אחרי קיבוע על צמר הגוון יכול להיטהר לכתום. בהשריה ארוכה ניתן לקבל גוון קרוב לאדום.

השם "תולעת שני" רומז שמקור הצבע בחרק (כמו בתכלת שמקורה בחילזון). במסורות שונות מצוינים פירושים שונים: הרמב"ם מזכיר גרגירי פרי, רש"י ורבים אחרים כותבים על גרגרים או על ביצי חרק. יש גם ספקות הלכתיים על שימוש בחומר שמקורו בשרץ.

מחקרים מודרניים של פרופ' זהר עמר הראו שבאזורי הים התיכון השתמשו בכנימות (כמו כנימת האלון או מיני כרמיל) כדי להפיק צבע איכותי. בעבודתו נמצא גם מין כרמיל מקומי (Kermes echinatus) על אלון מצוי בארץ ישראל, ממנו יכלו להפיק צבע היסטורי.

שָׁנִי הוא צבע אדום ששימש לצבוע בדים. בדרך כלל צבעו צמר.

השתמשו בשני בבגדים מיוחדים ובפריטים מקודשים. ציירו בו חלקים של המשכן ובגדי הכהנים. בחג יום הכיפורים קישרו רצועה צבועה בשני לראש השעיר, לפי המסורת הרצועה הלבינה כאות כפרה.

השם מראה שהצבע התקבל מ"תולעת", כלומר מחרק קטן. לעתים כתבו שהחומר הוא מגרגירי פרי, ויש דעות שונות. כשהצטבר הצבע על הצמר הוא נראה גם כתום וגם אדום, תלוי בדרך העיבוד.

חוקרים מצאו שהשתמשו בכנימות שנמצאות על עצי אלון. מין מקומי שנקרא כרמיל סיפק צבע טוב באזורנו.