שניאור זק"ש

שניאור זק"ש (או: זקש, זקס; Senior Sachs; 17 ביוני 1816, 18 בנובמבר 1892) היה חוקר ומשורר עברי, ואיש תנועת ההשכלה היהודית. הוא שימש כגשר בין המשכילים במזרח אירופה לבין החוקרים והאינטלקטואלים בברלין ובפריז.

זק"ש נולד בעיירה קיידאן שבסביבת קובנה בליטא. אביו היה רב העיירה. בילדותו חונך בלימודי תורה ותלמוד, ובהמשך נחשף לספרות ההשכלה העברית (ספרים ורעיונות של משכילים יהודיים). בעקבות השפעות אלו החל לנדוד בעיירות שונות, כולל וילנה וברודי, שם הכיר וסרגל קשרים עם סופרים כמו אברהם מאפו.

בשנות ה-1840 נדד והרחיב השכלתו, למד שפות ומדעים ועבד כהורה ומורה לפרנסתו. בשנת 1844 הגיע לברלין ולמד באוניברסיטה. בברלין למד פילוסופיה (רעיונות על קיום והחיים) והתקרב לחוקרי חכמת ישראל שם. תקופת ברלין הייתה הפורייה ביותר ביצירתו; שם כתב ופרסם רוב המחקרים וחיבר גם שני גיליונות של כתב עת בשם "כרם חמד". חייו הכלכליים היו קשים, אך המשכיותו לשמור על פעילות ספרותית ומחקרית ניכרת.

ב-1856 עבר לפריז אחרי ששכר אותו הברון יוסף גינצבורג כמורה וניהל עבורו גם את ספרייתו. זק"ש התגורר בבית הברון ושילש שם את מחקריו ועריכתו. בשנת 1887 הועברה ספריית הברון לסנקט פטרבורג, אך זק"ש נשאר בפריז וקיבל פנסיה עד מותו ב-1892. אוסף מכתביו נמצא בספרייה הלאומית.

מחקריו התמקדו בעיקר בפילוסופיה של ימי הביניים. במיוחד חקר את יצירתו של שלמה אבן גבירול והראה שהוא מזוהה עם Avicebron, מחבר החיבור הלטיני Fons Vitae. הוא בדק השפעות בין הוגים יהודיים ויווניים-הלניסטיים, והראה קשרים והשפעות פילוסופיות שהשפיעו גם על חשיבה מודרנית.

זק"ש היה גם מהראשונים במחקר המודרני של הקבלה (החכמה הסודית והמיסטית ביהדות). הוא הראה קשרים בין הקבלה, תנועות חסידיות כמו חב"ד, לבין הפילוסופיה של ימי הביניים ולרעיונות של הוגים גרמניים. תפיסת עולמו הייתה רומנטית, והוא בחר לפרסם בעברית ולא בגרמנית. הוא התנגד לזרם היהדות הרפורמית.

כתיבתו נודעה כלא מסודרת: קושי בתחילת הכתיבה ובהשלמת היצירות, נטייה להרחבות ולעיתים סטייה מהנושא. לכן ספריו לא תמיד שימשו נקודת ציון ברורה במחקר, וכתביו המערכתיים הופיעו לעתים נדירות. עם זאת חלק ממכתביו הודפסו שוב במאה העשרים.

שניאור זק"ש (17 ביוני 1816, 18 בנובמבר 1892) היה חוקר וסופר עברי. הוא נולד בליטא. אביו היה רב.

כשהיה צעיר למד תורה ותלמוד. אחר כך קרא ספרים של המשכילים. המשכילים הם אנשים שרוצים חינוך חדש ומודרני ליהודים.

זרו לו לנדוד בין ערים, ביניהן וילנה וברודי. הוא לימד פרנסתו ולעתים חי בעוני. ב-1844 עבר לברלין ולמד שם רעיונות ופילוסופיה. ב-1856 עבר לפריז והועסק אצל הברון יוסף גינצבורג. שם היה אחראי על ספריית הברון ועבד עד סוף ימיו. מכתביו נשמרים בספרייה הלאומית.

זק"ש חקר הוגים יהודיים ישנים. הוא חקר במיוחד את שלמה אבן גבירול. הוא גם חקר קבלה. קבלה זו היא לימוד על רעיונות רוחניים ומסתוריים ביהדות.

הוא כתב בעברית והיה גשר בין משכילי מזרח אירופה לבין חוקרים בגרמניה ובצרפת. כתיבתו לא תמיד הייתה מסודרת, והוא התקשה לסיים חלק מהעבודות שלו. חלק ממכתביו הודפסו שוב במאה ה-20.