שעון הוא מכשיר למדידת זמן. יש שעונים רבים: שעוני יד, שעוני קיר ושעונים דיגיטליים. חלקם מציגים רק את השעה, וחלק מוסיפים תאריכים או מדדי זמן אחרים. יש גם שעונים שמודדים פרקי זמן קצרים, למשל שעון עצר (סטופר).
במהלך ההיסטוריה ניצלו שיטות שונות למדידת זמן. היו שעוני שמש שמסתמכים על הצל, שעוני חול ו"שעוני מים" שמדדו זרימה. המכשירים האלה קדמו לשעונים המכניים והחשמליים.
יש סוגים מגוונים של שעונים. בין הבולטים: שעון כיס, שעון מעורר, שעונים דיגיטליים ושעוני יד עם לוח שנה קבוע (שעון שמראה גם את התאריך באופן מדויק לאורך שנים). קיימים גם שעונים מיוחדים, כמו שעוני שחמט דיגיטליים או שעונים ייחודיים לכיכרות עירוניות, כמו ה-Ankeruhr בוינה.
עם הזמן השעונים הפכו לדיוק יותר. בעבר, כמו בסוף המאה ה-19, לא תמיד ידעו עד כמה הם מדויקים. רבים כיוונו שעונים ידנית כל יום כדי להתאים אותם לשעה האמיתית.
בעבר השתמשו בכינויים כמו "אורלוגין" (מילה יוונית שמשמעותה מודד זמן). המילה העברית "שעון" הוצעה על ידי יחיאל מיכל פינס מבני תחיית הלשון, והיא נוצרה מהשורש "שעה". אחרי אימוץ המילה, "אורלוגין" נשאר לשם לשעון קיר גדול.
השעון מופיע גם בספרות ובקולנוע. בדוגמה מפורסמת, אליס פוגשת ארנב עם שעון כיס וסקרנותה מובילה להרפתקאות. בסרט "ספרות זולה" יש סיפור שקשור לשעון יקר שעובר בירושה.
שעון מודד זמן. יש שעוני יד, קיר וגם דיגיטליים. יש שעונים שמודדים פרקי זמן, כמו שעון עצר (סטופר).
לפני השעונים המודרניים היו שעוני שמש. שעוני חול ושעוני מים שימשו למדוד זמן פשוט.
יש שעון כיס קטן, שעון מעורר שמושך אותך מהמיטה, ושעון דיגיטלי עם תצוגה ברורה. יש גם שעונים מיוחדים בכיכרות ובמשחקים כמו שחמט.
אדם בשם יחיאל מיכל פינס נתן לשעון את השם "שעון". לפני כן קראו לו "אורלוגין" (מילה יוונית שמשמעה מודד זמן).
בסיפור של אליס יש ארנב עם שעון כיס שמאחר. בסרט יש גם סיפור על שעון חשוב שמועבר בירושה.
תגובות גולשים