חומות ירושלים

חומות ירושלים היו ונשארו חלק מרכזי בנוף העיר במשך רוב ההיסטוריה שלה. חומה היא קיר חזק שבנוי להגן על העיר. החומה הראשונה נבנתה בימי הכנענים לפני יותר מ-4,000 שנה. מאז הקמתה נהרסו חומות רבות ונבנו אחרות במקום. חלקים מחומות קדומות שימשו כבסיס לשחזורי חומה חדשים, ולכן לעתים רואים קירות שבהם נדבכים מתקופות שונות. במחצית המאה ה-19 החומה איבדה את חשיבותה הצבאית, וכיום היא אתר תיירות וסמל של העיר העתיקה.


העיר היבוסית, בימי הברונזה, עמדה באזור עיר דוד של היום. היא הייתה מוקפת חומה מבוצרת, ושרידים של קיר, מגדל ושער נמצאו במדרון המזרחי, מעל נקבת חזקיהו (תעלת מים קדומה). השער שהתגלה מזוהה אולי עם 'שער העין' מהמאה ה-18 לפני הספירה.

במאה ה-8 לפנה"ס, כשהאיום האשורי גבר, חזקיהו המלך חיזק את ההגנה והקיף גם את הגבעה המערבית. תוואי זה יצר את ה"חומה הרחבה", שקטע ממנה נראה ברובע היהודי. יש עדויות בתנ"ך לתהליכים של הריסת בתים לטובת בניית החומה.

מחקר מ-2024 שהסתמך על תיארוכים בפחמן‑14 של גרעיני ענבים, גלעיני תמרים ואפילו שלד עטלף, מצביע שהחומה המזרחית נבנתה, ככל הנראה, בידי עוזיהו. ממצאים אלה דוחפים את התאריכים של התרחבות העיר למאה ה-9 לפנה"ס, קודם להנחה הישנה.

ממלך מנשה, במאה ה-7 לפנה"ס, נזקפו ביצורים נוספים. קטעים מאותם ביצורים נמצאו בתחתית גבעת עיר דוד, לאורך נחל קדרון.

בתקופה זו נבנו בירושלים שלוש חומות עיקריות ככל שהעיר גדלה צפונה. נחל קדרון וגיא בן הינום הגבילו את העיר מדרום וממזרח, ולכן הפיתוח התרכז בצפון. כל הרחבה עירונית הוקפה בחומה חדשה, ועל כן נוצרו החומה הראשונה, השנייה והשלישית.

בימי שיבת ציון בנה נחמיה מחדש חלק מחומות העיר בתוך זמן קצר, למרות התנגדויות. עבודה זו החזירה את הגנה לחלק מהמדרונות המזרחיים.

במאה השנייה לפנה"ס, בתקופת החשמונאים, הוקף הפרוור המערבי בחומה שהדמה לתוואי חומת חזקיהו. חלקים ממנה נמצאו ליד הר ציון, שער יפו והקארדו.

החומה השנייה נמתחה בצפון‑מערב והסתמכה על חפירים מוקדמים. ייתכן שחלקים ממנה נבנו בידי הורדוס או ממשיכיו של בית החשמונאי. תוואיה המדויקים נתונים עדיין לדיון.

בשנות ה-40 לספירה החל אגריפס הראשון בבניית חומה היקפית רחבה. הבנייה הופסקה והושלמה רק לפני המרד הגדול, איכותה ירדה והיא לא עמדה מול המצור הרומאי. שרידים שלה התגלו בפאתי מאה שערים.

לאחר חורבן העיר נותרה פרוזה (פתוחה, ללא חומות) למשך תקופה ארוכה. ייתכן שאדריאנוס לא שיקם חומה. רק במאה ה-5 הורה הקיסר הביזנטי שיפוץ רחב בידי אאודוקיה, שאגרה כספים וגבשה חומה חדשה שסיפרה את אזור העיר העתיקה של היום. שרידים ממנה נראים בכמה מקומות סביב הר הבית ועיר דוד.

רעידת אדמה במאה ה-11 פגעה בחומת אאודוקיה. בשנים שלאחריה בנו והרסו מוסלמים, צלבנים ושלטונות מקומיים חומות רבות. הצלבנים שיפצו וחיזקו מבצרים ושערים, והזיזו בין היתר את שער יפו למקומו הנוכחי. צלאח א-דין החריב רבות מהביצורים הצלבניים לאחר שכבש את העיר ב-1187.

בעת האיובים נבנו מגדלי שמירה חזקים. חלקם שומטו או הוחרבו מאוחר יותר, אך נדבכים תחתונים שרדו ונראים עד היום בכמה קטעים.

בימי הממלוכים נשארו חומות רבות פרוצות, והעיר תוארה לעיתים כנטושה. מפות תקופתיות מעידות על מצב חורבני.

בסוף ימי הביניים ובתחילת העת החדשה, סולימאן הראשון בנה מחדש חומה חדשה בשנים 1538, 1542. זו החומה שקיימת כיום סביב העיר העתיקה: אורך כ-4.5 ק"מ, גובה כ-10 מטרים, ועובייה כ-2.5 מטרים. נבנתה במהירות, תוך שימוש באבנים ומבנים קדומים. יש בה שמונה שערים מעוטרים, וכמה קישוטים הושאלו ממבנים ישנים. בתקופות שונות ננעלו השערים בלילה, אך מאוחר יותר הם נותרו פתוחים בשעות רבות.

חומות ירושלים הן קירות גדולים שהגנו על העיר במשך אלפי שנים. החומה הראשונה נבנתה לפני יותר מ-4,000 שנים.


העיר הישנה נבנתה על גבעה בשם עיר דוד. שרדו שם קטעים של חומה, מגדל ושער.

חזקיהו המלך הקים חומה חדשה כשהאויבים איימו. חלק גדול ממנה נקרא "החומה הרחבה".

מחקר חדש בדק דגימות ישנות, כמו גרעיני ענבים, וגילה שהחומות אולי נבנו מוקדם יותר, בימי עוזיהו.

מנשה חיזק את חומות העיר ושרידים נמצאו ליד נחל קדרון.

העיר גדלה והוקפו אותה בשלוש חומות אחת אחרי השנייה. כל פעם בנו חומה חיצונית חדשה.

נחמיה חידש חלק מהחומה בזמן שיבת העם. הוא עבד מהר והצליח לבצר את העיר.

במאה הראשונה נבנתה חומה גדולה נוספת. היא לא עמדתה במלחמה והוחרבה.

במשך שנים העיר נשארה בלי חומה. במאה ה-5 אישה בשם אאודוקיה בנתה חומה ארוכה שסיפרה אזורים רבים.

הצלבנים שיקמו חומות ושערים. אחריהם מי ששלטו בעיר בנו והרסו חלקים.

בסוף המאה ה-16 סולימאן הראשון בנה את החומה שקיימת היום. היא ארוכה וכבדה ויש בה שמונה שערים. היום החומה משמשת לתיירים ולהזכרת ההיסטוריה של העיר.