שער הרחמים (בערבית: باب الرحمة, בתעתיק: בּאבּ אלרחמה) עומד בחומה המזרחית של ירושלים, בחלק שמשמש גם כחומת הר הבית. למעשה יש שני פתחים סמוכים: הצפוני נקרא שער התשובה, והדרומי נקרא שער הרחמים. שניהם סתומים כיום באבנים. בעבר שער הרחמים היה השער היחיד שחיבר ישירות את הרחוב להר הבית (ההר המכונה גם מתחם השערים של הר הבית).
הצורה של המבנה והקישוטים מצביעים על קיום שער במקום מאז המאה ה־7. נמצאו גם שאריות מתקופה רומית מוקדמת. חלק מהחוקרים סבורים שהשער נבנה או שוקם לקראת סוף התקופה הביזנטית, אולי כסמל לניצחון כאשר הקיסר הרקליוס החזיר את הצלב לירושלים בשנת 628.
לאחר הכיבוש המוסלמי (638) השער שולב בחומה החדשה של הר הבית. יש סברות שהשאירו אותו סגור מטעמי ביטחון או מטעמי דת. מסמכים עתיקים מראים שיושבי הקהילה הקראית התפללו בסמוך לשער.
גוטפריד מבויון נכנס לירושלים דרך השער כמו הרקליוס. בתקופת הצלבנים הוא נפתח לעיתים לציודי פולחן פומביים.
גם בתקופה הממלוכית השער היה סגור, אך הפעם בשערי ברזל. המקום שימש כבית תפילה או מסגד ובהרכבו היו כיפות ותמיכות אבן.
במאה ה־16, הסולטן סולימאן הראשון בנה את חומת ירושלים הנוכחית. השער הקדום הוטמע בחומה ונאטם באבנים דומות לאבני החומה.
בשנת 1917 הוצעה תערוכה סמלי לפתוח את השער כדי לאפשר לכניסה טקסית של אלנבי, אך הוא סירב.
בשנת 2003 הוצא צו צבאי לסגור את המקום בגלל פעילות של חמאס. בשנת 2019 נכנסו פעילי הווקף (הווקף היא רשות דתית מוסלמית המנהלת את האתר) לתוך המבנה והחלו לעבודות במקום. המשטרה ניסתה לחסום זאת בצו בית משפט, אך הווקף המשיך. היום בתוך בית השער פועל מקום תפילה ולימוד מוסלמי.
הכניסה אל המבנה ניתנת רק מהר הבית. מעל השער מופקדת עמדת משטרה.
במסורת היהודית שער הרחמים נחשב לנקודה חשובה במסורת הסיבוב של הקראים וברבות מהאופציות המסורתיות הוא מוזכר כמקום שדרכו ייכנס המשיח; "משיח" הוא דמות עתידית שמקושרת לגאולה ולשינוי גדול. סגירת השער והקמת בית קברות מוסלמי לידו חיזקו אמונות שונות סביב דחיית ביאת המשיח, ויש דיונים הלכתיים על השפעת בתי קברות של לא-יהודים על טומאה טקסית.
הנצרות מסורתית מזהה את השער כנקודת הכניסה של ישו לירושלים. אצל חלק מהמסורות האפוקריפיות השער נקרא "שער הזהב" וקושר אליו סיפורים על הוריה של מרים, יוחיים ואנה.
דימוי שער הרחמים הופיע בשטרות כספים ישראליים (כולל שטר של 50 שקל) ומוזכר בשירו של מאיר בנאי בשם "שער הרחמים".
שער הרחמים עומד בחומה המזרחית של ירושלים. הוא נמצא על ה"הר הבית". הר הבית הוא המקום שבו עמד בית המקדש בעבר.
יש שני פתחים צמודים במקום. הפתח הצפוני נקרא שער התשובה. הפתח הדרומי נקרא שער הרחמים. היום שניהם סתומים באבנים.
השער קיים כבר מאז לפני הרבה זמן. ייתכן שבנו אותו בסוף התקופה הביזנטית, סביב המאה ה־7. מצאו שם גם שרידים רומיים.
לפעמים השאירו את השער סגור כשהמקום שוקם. בני קהילה בשם קראים התפללו לידו.
מנהיגים עברו דרכו, ובתקופת הצלבנים היו פתיחות מיוחדות לטקסים.
במשך שנים השער היה סגור בשערי ברזל או באבנים. בסוף המאה ה־16 בנא חומת סולימאן, והשער הוטמע בתוכה.
בשנים האחרונות המקום נסגר בגלל בעיות ביטחון. ב־2019 קבוצת ווקף (ווקף היא רשות שמנהלת אתרים דתיים מוסלמיים) נכנסה למקום והחלה בבנייה. כיום יש שם מקום תפילה מוסלמי.
יהודים מאמינים שדרכו יבוא המשיח. משיח פירושו אדם שיביא תקופה טובה. נוצרים מאמינים שישו נכנס לירושלים דרך השער.
השער הוצג על שטרות כסף בישראל והוא מוזכר בשיר של מאיר בנאי.
תגובות גולשים