שער קיפונוס

שַׁעַר קיפונוס הוא שער כניסה להר הבית מצד המערב. המשנה (אוסף חוקים ותיאורים יהודי מוקדם) מזכירה שער כזה במסכת מידות. בתקופת הורדוס הכותל המערבי כלל לא שער אחד אלא ארבעה. בין השערים המוכרים: השער מעל קשת רובינסון, שער ברקלי, השער מעל קשת וילסון ושער וורן.

החוקרים נחלקים בשאלה איזה מבין השערים הוא "שער קיפונוס" שמוזכר במשנה. מאיר בן דב טוען שהשער המתואר הוא השער שנתגלה ב-1852 על ידי ג'יימס טרנר ברקלי, שנקרא על שמו "שער ברקלי". לטענתו לא ייתכן שזהו שער וורן או קשת וילסון, כי הם שימשו בעיקר לכהנים (האנשים שביצעו שירותי דת) והובילו ישר אל התחום המקודש. לעומת זאת לין ריטמאיר משער שייתכן שזהו שער וורן, משום שהוא פונה אל האבן שמתחת לכיפת הסלע, שהיא לפי השערות מקום קדש הקדשים.

כנראה השער שימש גויים ונכרים (אנשים שאינם מהקהילה היהודית) שרצו להיכנס לרחבת הר הבית ולראות את המתחם בתקופת הורדוס. הוא הוביל לרחבה המרכזית, לפני הכניסה אל המתחם המקודש, שנאסר על זרים להיכנס אליו.

מקור השם אינו ברור. יש שאומרים שנקרא על שם הבנאי שבנה אותו. פירושים אחרים מקשרים את השם ליוונית: κήπουρος (קיפורוס) = "גנן", ומציעים שבסמוך היו גני ורדים. הדעה הרווחת במחקר היא שהשם מציין את הנציב הרומי קופוניוס, הנציב הראשון ביהודה. עוד נראית אפשרות שהשם הוא שיבוש עברי של מילים יווניות שמשמעותן "גן" או "שער הגן".

שער קיפונוס הוא שער בצד המערבי של הר הבית. המשנה (ספר יהודי ישן) מזכירה שער כזה. בתקופת הורדוס היו בצד המערבי כמה שערים. שני השמות הבולטים הם שער ברקלי ושער וורן.

יש חילוקי דעות על איזה שער הוא באמת קיפונוס. חלק מהחוקרים אומרים שזה שער ברקלי, שהתגלָה על ידי ג'יימס טרנר ברקלי ב-1852. אחרים חושבים שזה שער וורן, כי הוא פונה לכיוון האבן שבסמוך לכיפת הסלע, מקום שנחשב מאוד קדוש.

השער כנראה שימש לאנשים שאינם מהקהילה היהודית. הם נכנסו ממנו לרחבת הר הבית כדי לראות את המקום. הכניסה לחלקים הפנימיים של המקדש הייתה אסורה להם.

לא ברור למה קוראים לו קיפונוס. אפשר שהשם מגיע משמו של בנאי. אפשר שהוא קשור למילה יוונית שמשמעותה "גנן" כי ליד השער היו גנים. חוקרים אחרים חושבים השם קשור לשמו של הנציב הרומי קופוניוס.