שפות הודו-אירופיות

שפות ההודו-אירופיות היא משפחת-על של כ־150 שפות. הן מדוברת על ידי כשלושה מיליארד אנשים ברחבי העולם.

בין השפות הגדולות במשפחה נמצאות אנגלית, ספרדית, רוסית, פרסית, הינדית, צרפתית ואיטלקית. יש גם שפות עם פחות דוברים, כמו יוונית, ארמנית ואירית.

המחקר של שפות אלה נתן את הבסיס לבלשנות המודרנית. כבר בסוף המאה ה־18 סר ויליאם ג'ונס שם לב לדמיון בין סנסקריט, לטינית ויוונית. לאחר מכן פרנץ בופ פיתח את הדקדוק ההשוואתי, ונוצרו שיטות להשוואת שפות.

במכלול ההשוואות שוחזרה שפת-אם משוערת שנקראת פרוטו-הודו-אירופית. פירוש המונח: שפת-אם היא שפה קדומה שממנה התפתחו שפות אחרות. בלשנים שיחזרו למעלה מ־4,000 מילים וחוקים דקדוקיים מתוך השפה הזאת. לדוגמה, המילה לפרופסיית בעל מקצוע בפרסית "באלדחצ'ן" והשורש באנגלית של "builder" מצביעים על שורש משותף משוער.



השאלה המרכזית היא מהו מוצא המשפחה הזאת וכיצד היא התפשטה. הוצעו רעיונות שונים על מקום וזמן מוצאה. חלק מהחוקרים קושרים את ההתפשטות לאנשים נודדים, וחלק מעלים כי השפה התפשטה יחד עם חקלאות.


ההיפותזה הקורגנית, שהוצעה על ידי מריה גימבוטאס בשנות החמישים, ממקמת את השפה באזור המישורים בין הים השחור לנהר וולגה. עוצמה של הטענה נובעת מעובדות לשוניות שמתאימות לתרבות האזור. עם זאת, יש בעיות בתיאוריה, כמו עדויות ארכאולוגיות הנוגעות לצורות קבורה שונות.


קולין רנפרו הציע שההודו-אירופית התפשטה יחד עם מהפכת הנאוליתיקה של החקלאות מאסיה הקטנה, בערך אלפי שנים לפני הקורגנית. חוקרים אחרים הציעו אזורים שונים, כולל אזור אגם אורמיה או אירועים כמו השינוי בגובה מי הים השחור. האתגר המרכזי בתאריכים המוקדמים הוא שקיימות במקור מילים טכניות מאוחרות יותר, כמו גלגל, שמקשות על תארוך מוקדם מדי.

קיימות גם תיאוריות בעלות גוון לאומי, כמו רעיונות שקושרים את הפרוטו־שפה לעמק האינדוס או להמשכיות פלאוליתית באירופה. רעיונות אלה אינם מקובלים ברוב הקהילה המדעית.


בבלשנות מציגים "עץ משפחתי" שמראה איך קבוצות שפות התפצלו זו מזו במשך הזמן.

שפות ההודו-אירופיות הן קבוצה גדולה מאוד של שפות. יש בהן כ־150 שפות. כשלושה מיליארד אנשים מדברים בהן.

בין השפות המפורסמות יש אנגלית, ספרדית, רוסית, פרסית והינדית. יש גם שפות קטנות יותר, כמו יוונית וארמנית.

בלשנים שיחזרו שפה עתיקה שנקראת פרוטו־הודו־אירופית. פרוטו־הודו־אירופית זו שפת-אם, כלומר שפה קדומה שממנה יצאו השפות האחרות. מצאו אלפי מילים שאפשר לשחזר בה.



יש מחלוקת היכן הייתה שפת-האם הזו. יש שתי רעיונות חשובים.


הרעיון הקורגני אומר שמקור השפה היה במישורי הצפון, בין הים השחור לוולגה. מריה גימבוטאס הציעה זאת בשנות החמישים. ממצאים לשוניים תואמים את האזור הזה.


רעיון אחר של קולין רנפרו אומר שהשפה התפשטה יחד עם חקלאות מאסיה הקטנה. יש גם רעיונות אחרים על מקומות שונים. בעיה היא שיש מילים בפרוטו־השפה על חפצים שנמצאו מאוחר יותר, כמו גלגל.


בלשנים משתמשים בעץ משפחתי שמראה איך שפות קשורות זו לזו.