הגזע הארי

'''הגזע הארי''' הוא מושג שהוצע במחקרי לשון ואתנוגרפיה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. המחשבה נולדה אחרי שמצאו חוקרי לשון דמיון בין שפות אירופה ושפות מאזור פרס והודו. הם הניחו שקבוצה קדומה נדדה לאירופה ובכך יצרה משפחה של שפות.

המונח הגיע מהמילה הסנסקריטית ''ārya'' (אריה), ומשמעותה המקורית "אדם אציל". בתחילה התכוון המושג לסיווג לשוני-אתני נייטרלי. בתחילת המחקרים השוו חוקרים שפות כמו אווסטית וסנסקריט לשפה הלטינית, יוונית, גרמנית וקלטית. מכאן נולדה ההשערה על עם קדום ומקור לשוני משותף.

במשך השנים הועלו השערות שונות לגבי מקום המוצא של ה"ארים". הוצעו אזורים בין ארמניה לצפון הודו. בגלל זיקה לשפה הפרסית הקדומה, זוהה מקורם עם פרס, האזור שמכונה היום איראן.

מחקרים עדכניים מראים שהשפות ההודו-אירופאיות התפתחו מפרוטו-הודו-אירופית (השם לפרוטו-שפה משותפת), ולא מהפרסית העתיקה בלבד. מחקרי DNA מצביעים על קשר גנטי בין תושבי צפון הודו, איראן ומזרח אירופה. יש גם קשרים עם חלקים מצפון אירופה, במיוחד פינלנד.

ממחקרים במאה ה-18 וה-19 עלה רעיון הנדידה והשייכות הלשונית. חלק מהחוקרים חיפשו זהות חדשה לאירופאים, ללא הקשר הדתי. הם חיפשו קרבה לפרס הקדומה. נמצא אוכלוסיות מבודדות באיראן, כמו כורדים בהרים, שהיו בעלי תכונות חיצוניות בהירות. חוקרים מסוימים הסיקו מהם מסקנות על מראה הפרסים הקדומים.

אולם ראיות אחרות מראות שהתיאור החיצוני של מייסדי האימפריה הפרסית דומה לאיראנים של היום. תחריטים ופסלים מתקופת האימפריה אינם תומכים ברעיון שכל הפרסים היו בעלי מראה בצורת "ארית" כפי שתואר מאוחר יותר.

המושג הארי זכה לשימוש פוליטי במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. אידיאולוגים אירופים השתמשו בו להצדקת קולוניאליזם וגזענות. הנאצים נטלו את הרעיון ופיתחו ממנו תורת גזע שטענה לעליונות לבנה ולכישורי הנהגה וקרב מיוחדים.

השימוש הנאצי תרם לקשרים פוליטיים בין גרמניה לאיראן בתקופות מסוימות. אחרי מלחמת העולם השנייה הפסיקו מדענים להשתמש במושג במובן המדעי. כיום מדברים על "הודו-אירופיים קדומים" כדי לתאר את העם והשיוך הלשוני.

לעומת זאת, זרמים נאו-נאציים מודרניים ממשיכים לעתים להשתמש ברעיון ההיסטורי הזה, בעיקר בארצות כמו ארצות הברית ורוסיה.

'''הגזע הארי''' הוא רעיון ישן שחוקרים הציעו לפני יותר ממאה שנים. הם ראו דמיון בין שפות באירופה ושפות מפרס והודו. אז חשבו שאולי היה עם קדום שנדד ושהשפות התפתחו ממנו.

המילה "ארי" באה מהמילה הסנסקריטית ''ār‎ya'' (אריה). זה סימן ל"אדם אציל". החוקרים ראו דמיון בין שפות כמו סנסקריט ולטינית. לכן הם דיברו על עם קדום ששייך לקבוצה של שפות שנקראות "הודו-אירופיות" (קבוצת שפות שמדברות בה חלקים מהודו ואירופה).

היו שמחשיבים את מקור ה"ארים" בפרס, המדינה שאנו קוראים לה היום איראן. חלק מהחוקרים ראו אנשים הררים עם שיער בהיר באיראן והסיקו מסקנות על מראה העמים הקדומים. אבל תחריטים ופסלים של הפרסים הקדמונים מראים שהם דומים לאיראנים של היום.

מחקרים גנטיים (בדיקות DNA) מראים שיש קשרים בין אנשים בצפון הודו, איראן ומזרח אירופה. זה לא הוכחה לכך שאדם מסוים יפה או פחות. אלה רק רמזים למוצא משותף.

למרבה הצער, אנשים השתמשו במילה "ארי" כדי לומר שאנשים מסוימים טובים יותר מאחרים. הנאצים במאה ה-20 קישטו את הרעיון הזה והשתמשו בו כדי להצדיק שנאה. אחרי מלחמת העולם השנייה הפסיקו מדענים להשתמש במושג הזה בדרך המדעית. היום מדברים על "הודו-אירופיים קדומים" במקום.