שש בש

שש בש (בפרסית shesh, "שש", בטורקית beş, "חמש") הוא משחק לוח ושני קוביות לשני שחקנים. הלוח מחולק ל־24 משולשים (תחנות). לכל שחקן יש 15 אבנים בצבע אחיד. המטרה היא לקדם את האבנים אל ה"בסיס" (ששת המשולשים ברבע הלוח הקרוב לכל שחקן), ואז להוציא אותן מהלוח. השחקן שמוציא ראשון את כל אבניו מנצח.

כל שחקן בתורו זורק שתי קוביות ומזיז את האבנים לפי כל קובייה בנפרד. למשל, 4 ו־6 מאפשרים להניע אבן אחת 4 משולשים ואחרת 6 משולשים, או אבן אחת ל־10 משולשים אם ניתן "לנוח" באמצע. אי אפשר לוותר על תור אם יש מהלך אפשרי, וגם אין תנועה לאחור.

כשאבן נלכדת (מונחת לבד על משולש ונחבטת על ידי היריב), היא יוצאת מהלוח וצריכה להיכנס מחדש מה"בסיס" בהתאם להטלת הקוביות של השחקן הלוכד. הכנסת האבן הלכודה צורכת את המספר שהשתמשו בו. מספר חיילים כעולים שנלכדו אינו מוגבל.

טכניקות חשובות הן להימנע מהשארת אבנים בודדות כדי למנוע לכידה, ולהקים "בתים" (מספר אבנים על משולש) באזור ה"בסיס" כדי לחסום את היריב.

לכן ישנן דרגות ניצחון שונות במשחק תחרותי (הערך נזכר בקונטקסט של קוביית הכפלה), וכן וריאציות מקומיות שמשנות את הערכת הנקודות.

קיימות וריאציות רבות על החוקים. כמה בולטות:

בקוביית ההכפלה מקובל להכריז על הכפלת ערך המשחק. בתחילה היא במרכז. השחקן שמקבל את ההכפלה יכול לקבל או לדחות. אם מקבל, הקובייה עובר לידו והוא יכול להציע הכפלה חוזרת.

במשחק זה מזיזים קודם את מספר הצעדים הקטן מבין שתי הקוביות. אם מהלך זה בלתי ניתן, התור אבד. דאבל מזכה בתור נוסף רק אם הצליחו לבצע את כל ארבעת המהלכים של הדאבל. בעת הוצאת אבנים יש לעתים דרישה להוציא בדיוק לפי המספרים שמופיעים על הקוביות.

שינויים כוללים: תוצאה 2:1 הופכת את הלוח והחלפת החיילים בין השחקנים; תוצאות של מספרים עוקבים נותנות אפשרות לשני מהלכים חופשיים, אך יש הוראות מיוחדות אם אותן תוצאות גרמו להחזרת אבן ללוח; בדאבלים מסוימים כוללים גם דאבלים קטנים יותר.

על אותו לוח משחקים גם משחקים אחרים, למשל "שלושים ואחד" ו"מחבוסה". במשחק שלושים ואחד כל האבנים מתחילות יחד על משולש קיצוני, אין לכידה, והמנצח הוא מי שמגיע ל־31 נקודות מראש.

המשחק התפתח כנראה ממשחקים עתיקים, ביניהם המשחק המלכותי של אור מהאלף השלישי לפנה"ס. מציאות ארכאולוגיות מראות לוחות משחק עתיקים במזרח התיכון ובאיראן. במשחקים רומאיים ומאוחרים יותר היו משחקים דומים, כמו "טבולה", שהיה קרוב במבנה לשש בש המודרני.

קוביית ההכפלה נוספה בשנות ה־20 במועדוני שש בש בלואר איסט סייד, ניו יורק. באמצע המאה ה־20 המשחק קיבל דחיפה תחרותית בזכות אלכסיס אובולנסקי, שארגן טורנירים, פרסם כללים וסייע בהקמת מועדונים ותחרויות בינלאומיות. טורניר גדול ראשון נערך במרץ 1963. בין אלופי התחרויות המפורסמים מוזכרים ביל רוברטי ומיכאל נתנזון.

שש בש משך עניין רב במדעי המחשב, בדומה לשחמט. תוכנת השש בש החזקה הראשונה הייתה BKG 9.8, שפותחה על ידי הנס ברלינר. גרסאות מוקדמות התקשו לעומת שחקנים אנושיים, אך ב־1979 התוכנה הגיעה ליכולת לנצח אלוף עולם במשחק לוח בתוצאה 1, 7. מאוחר יותר פותחו גישות מבוססות רשתות עצביות, ובין ההישגים בולטים TD‑Gammon, שפותח במרכז המחקר של IBM והגיע לרמות מומחה.

התפתחות התוכנות הובילה לכלי ניתוח מתקדמים ולתוכנות מסחריות, שיתופיות ופתוחות.

שש בש אונליין החל עם FIBS ב־1992, פלטפורמה לא מסחרית לשחקנים בזמן אמת. משחק באינטרנט על כסף החל עם Gamesgrid ב־1997, שהקים קן ארנולד. מאז קיימות רשתות ואתרים רבים לשש בש, כולל אפליקציות ורשתות חברתיות.

בישראל יש שחקני שש בש ידועים, בהם שמעון כגן ומיכאל נתנזון, שהשתתפו גם בתחרויות בינלאומיות.

שש בש הוא משחק לוח לשני שחקנים. הלוח מחולק ל־24 משולשים. לכל שחקן יש 15 אבנים. המטרה היא להזיז את כל האבנים אל ה"בסיס" ואז להוציא אותן מהלוח.

בכל תור זורקים שתי קוביות. קוביות (קוביות הן קוביות עם נקודות שמראות מספר). מזיזים אבנים לפי כל קובייה בנפרד. אם אבן עומדת לבד ויריב מגיע אליה, היא נלכדת ויוצאת מהלוח. השחקן צריך להכניס אותה חזרה מהבסיס.

יש גרסאות שונות של המשחק. בקוביית ההכפלה אפשר להכפיל את ערך המשחק. ב"שש בש מקסיקני" יש כללים שונים למי יזוז קודם. בגרסה ערבית יש שינויים מיוחדים בהטלות מסוימות.

על אותו לוח משחקים גם משחקים אחרים, כמו "שלושים ואחד". שם אין לכידה והמנצח הוא מי שמגיע ל־31 נקודות.

המשחק מאוד עתיק. חוקרים מצאו משחקים דומים לפני אלפי שנים. בשנות ה־20 הוסיפו את קוביית ההכפלה. מחשבים למדו לשחק שש בש, ותוכנות חזקות עזרו לשחקנים ללמוד.

ניתן לשחק שש בש ברשת מאז שנות ה־90. גם בישראל יש שחקנים ידועים שעוסקים במשחק.