תאגיד רב-לאומי

תאגיד רב-לאומי הוא חברה שפועלת במספר מדינות, עם משרדים, מפעלים או סניפים ברחבי העולם. בדרך כלל יש לה משרד מרכזי שמנהל את הפעילות הגלובלית. התאגיד הרב-לאומי הראשון שנחשב כזה הוקם ב-1602, חברת הודו המזרחית ההולנדית.

נבדיל חברות בין־לאומיות מתאגידים רב-לאומיים: חברות בין־לאומיות היו מייבאות חומרי גלם למדינת האם ומרכיבות שם את המוצר. תאגידים רב-לאומיים מפזרים גם את הייצור עצמה בין מדינות שונות. רכיב אחד של מוצר יכול להיוצר במקום אחד, חלק שני במקום אחר, והרכבת המוצר מתבצעת במקום שלישי.

שיטה נפוצה נוספת היא זכיינות. זכיינות (רישיון הפעלה) אומרת שהתאגיד הגדול נותן לחברה מקומית רישיון להשתמש במותג שלו. הזכיין עובד כעצמאי, מקבל הכשרה וסיוע, וחוסך הוצאות על פרסום ומו"פ.

מבנה זה הוביל לירידה יחסית בסחר במוצרים ולעלייה בהעברות הון בין מדינות. תאגידים רב-לאומיים נהנים מגמישות גדולה יותר, כי הם יכולים להעביר חלק מהעבודה לקבלני-משנה.

אחד הגורמים לשינוי הוא עליית שכר העובדים במדינות המערב. לפי רעיון היתרון היחסי של דייוויד ריקרדו, אף מדינה יכולה להרוויח אם היא מתמקדת במה שיש לה יתרון יחסי בו, ולמעשה להעביר ייצור לחו"ל כשזה משתלם יותר.

לאחר מכן מרבים התאגידים להתרכז במחקר ופיתוח (מו"פ), לוגיסטיקה, ושיווק ומיתוג במקום בייצור הפיזי. דוגמה פשוטה: חברת מיצים עשויה לפתח טעמים ומותג, בעוד הייצור נעשה על־ידי חברות עצמאיות.

מבקרי גלובליזציה טוענים שהתאגידים הגדולים מקבלים השפעה פוליטית, במיוחד במדינות קטנות או מוחלשות. החלטתם להקים מפעל או להיפך יכולה להשפיע על כלכלה מקומית.

הרבה תאגידים רב-לאומיים פועלים בישראל דרך סניפים, סוכנויות או זכיינים. דוגמאות בולטות הן איקאה וזארה, וכן סוכנויות של יצרניות רכב. חלק מהחברות גם מייצרות בישראל, כמו מקדונלד'ס וקוקה-קולה, כשהיצרנית המקומית פועלת ברישיון.

חלק מהתאגידים הקימו במותאם מרכזי מחקר ופיתוח או מפעלים בישראל. הדוגמה הבולטת היא אינטל. תאגידים ישראליים הצטרפו לרשתות רב-לאומיות בענפים כמו ראיית חשבון ופרסום, ויש גם חברות ישראליות שהפכו לרב-לאומיות, למשל טבע, עם מרכזי ייצור בכמה מדינות.

תאגיד רב-לאומי הוא חברה שעובדת במספר מדינות. יש לה משרדים ומפעלים ברחבי העולם. לרוב יש לה משרד גדול שמנהל את הכל.

התאגיד הראשון שמחשיבים אותו כזה הוקם ב-1602. תאגידים רבים מפזרים את הייצור בין מדינות. כך חלק אחד מיוצר במקום אחד וחלק שני במקום אחר.

זכיינות זה כשחברה גדולה נותנת רישיון למישהו מקומי. הרישיון מאפשר להשתמש בשם המותג. הזכיין מקבל עזרה מהחברה הגדולה.

חברות אלו נעזרות בחברות קטנות שמייצרות עבורן. הן מתמקדות בפיתוח רעיונות, בעיצוב ובפרסום.

יש מי שאומרים שתאגידים גדולים משפיעים על מדינות קטנות.

הרבה חברות זרות פועלות בישראל בסניפים וזכיינים. יש דוגמאות כמו איקאה וזארה. כמה חברות מייצרות בישראל, כמו מקדונלד'ס וקוקה-קולה. חברות גדולות גם הקימו מרכזי מחקר בישראל, כמו אינטל.

גם חברות ישראליות גדלו והפכו לעולמיות. דוגמה מוכרת היא חברת טבע.