תאוריית השלבים של אריקסון

תאורית השלבים, או התאוריה הפסיכו-חברתית של אריקסון, פותחה על ידי אריק אריקסון. זוהי תאוריה בפסיכולוגיה התפתחותית (חקר השינויים הנפשיים והחברתיים של האדם במשך חייו). לפי אריקסון, החיים מתחלקים לשמונה שלבים מהינקות ועד זקנה. בכל שלב עומד האדם בפני קונפליקט בין צרכים אישיים לדרישות החברה. פתרון מוצלח של הקונפליקט יוצר יכולות חיוביות שמסייעות בשלב הבא. כישלון מקשה על ההסתגלות ועל השלבים הבאים.

התאוריה מבוססת על רעיון השלבים, בדומה לפרויד. עם זאת, אריקסון הדגיש את ההיבט החברתי של ההתפתחות. בעוד פרויד רחב על דחפים מיניים מוקדמים, אריקסון ראה את הקונפליקט בין דחפים לפעילות ולציפיות חברתיות. בנוסף, אריקסון התייחס לכל חיי האדם ולא רק לשנים הראשונות.

תינוק תלוי בהוריו. הורים עקביים ורגישים יוצרים אמון בסיסי. אמון בסיסי = תחושת ביטחון שאחרים יתמכו בך. חוסר עקביות מעמיד חשדנות בסיסית. לפי אריקסון, פתרון לקוי עלול לגרום לבעיות נפשיות בהמשך.

הילד לומד לשלוט בגופו, כולל על סוגרים. זהו שלב של ניסוי בשליטה ועצמאות. פתרון מוצלח יוצר כוח רצון, היכולת להחליט מתי להחזיק ומתי להרפות. דחייה או ביקורת קשה עלולה לגרום לבושה ולחוסר ביטחון.

הילד מנסה יוזמות וסקרנות. מתעוררים רגשות של חיבה ותחרות בתוך המשפחה. תסביך אדיפוס/אלקטרה (משיכה לילד כלפי ההורה מהמין השני) מוסבר כאן. הורים שמאפשרים יוזמה ולא מגיבים בחומרה מעודדים פיתוח מטרה (purpose), יכולת לקבוע מטרות ולהתמיד בהן.

הילד נכנס למסגרת בית ספרית. מיומנויות והישגים ביסודות הלמידה ובחברה חשובים. הצלחה יוצרת מיומנות ותחושת מסוגלות. כישלון יכול להוביל לרגשי נחיתות וחוסר ערך.

גיבוש זהות אישית וחברתית הוא המטרה. קבוצת השווים חשובה מאוד. זהות היא האופן שבו האדם רואה את עצמו ואת ייעודו. כישלון בגיבוש זהות עלול להביא לבלבול תפקידים, אדישות או זהות שלילית. פתרון מוצלח מייצר נאמנות לעצמך ולאחרים.

האדם בוחר מקצוע ובני זוג. המטרה היא ליצור קשרים אינטימיים בלי לאבד את זהותו. אינטימיות = קרבה רגשית ומחויבות. כישלון מוביל לבדידות ולקושי בקשרים ממושכים.

מוקד השלב הוא ההשפעה על הדור הבא ותרומה בחיים. פוריות כאן כוללת פיסית, משפחתית וחברתית. כישלון עלול ליצור תחושת קיפאון או משבר אמצע החיים. פתרון חיובי מפתח אכפתיות ודאגה לאחרים.

בשלב זה מבצעים סיכום חיים. אם האדם מרוצה מהחיים, הוא יחוש אחדות והשלמה. אם יש חרטה וצער, עלולה להיווצר יאוש ופחד מהמוות. פתרון חיובי מביא לתבונה, הבנה וקבלה של החיים.

ההשפעה החברתית מתרחבת משלב לשלב. בשלבים המוקדמים החברה משפיעה יותר מהילד עצמו. גם בבגרות, ההחלטות האישיות מושפעות מהשלבים הקודמים.

המחקר התמקד בעיקר בגיל ההתבגרות. ג'יימס מרסיה הרחיב את הרעיון והראה דפוסים שונים של זהות. נמצא גם שאדם שמפתח זהות קוהרנטית סיכויו גבוהים יותר ליצירת יחסים אינטימיים תקינים בבגרות המוקדמת. מבקרים מצביעים על כך שלא תמיד השלבים מתרחשים בדיוק בגילאים שאריקסון הציע, ושחלק מהקונפליקטים יכולים להופיע שוב בשלב מאוחר יותר.

תאורית השלבים של אריקסון אומרת שיש שמונה שלבים בחיים. כל שלב יש בו דילמה בין מה שהילד רוצה לבין מה שהחברה דורשת.

אריקסון קיבל חלק מהרעיונות מפרויד. אבל הוא דיבר גם על חברתיות ועל כל החיים, לא רק על הילדות.

התינוק צריך שמבוגרים יענו לצרכיו. אם כן, הוא לומד להאמין באחרים. אם לא, הוא עלול לפתח חשדנות.

כאן הילד לומד לעשות דברים לבד. הוא מפתח עצמאות או יכול להרגיש בושה אם מתעמתים איתו חזק.

הילד עושה ניסויים, מנסה יוזמות ומשחקים. חשוב לעודד אותו ולא להעניש קשה. כך הוא לומד לקבוע מטרות.

בבית הספר הילד לומד ומצליח. הצלחות מייצרות תחושת יכולת. כישלון עלול לגרום לתחושת נחיתות.

נערים מנסים למצוא את עצמם. חברים חשובים. מי שמגבש את זהותו יודע מי הוא. מי שלא, מתקשה.

בשלב זה בוחרים זוג ועבודה. חשוב להיות קרובים לאחרים בלי לאבד את עצמך.

מבוגרים דואגים לאחרים ולעתיד. מי שתרם לאחרים מרגיש חי ובעל משמעות.

זקנים מסתכלים אחורה. אם הם מרוצים, הם מרגישים שלום פנימי. אם לא, הם יכולים להרגיש צער.

חוקרים בדקו במיוחד את גיל ההתבגרות. הם ראו שיש דרכים שונות להגיע לזהות. גם אם זה לא תמיד קורה בדיוק בגיל שצוין, הרעיון עוזר להבין איך בני אדם משתנים במהלך החיים.