תאלס

תָאלֵס איש מילֵטוֹס (624, כ־546 לפנה"ס) היה פילוסוף יווני‑פיניקי מהאסכולה המילטית ובעל תרומה מתמטית ואסטרונומית חשובה. תקופת פריחתו הייתה סביב 590 לפנה"ס. נחשב לפילוסוף הראשון המוכר במערב ואחד משבעת חכמי יוון.

תאלס נולד במילטוס שבאסיה הקטנה. כמה כותבים עתיקים, ובראשם הרודוטוס ודיוגנס לארטיוס, מציינים שמוצאו היה פיניקי. במקצועו היה סוחר שמנים עשיר. לפי מסורת, ראה יבול זית טוב וחידש רכישות בענף.
הוא ערך מסעות לאסיה הקטנה ולמצרים, ושם נפגש עם רעיונות שהשפיעו על הגותו. נטען כי פיתח שיטות מעשיות, כמו לקבוע מיקום ספינה הנראית מהחוף. עדויות שונות מציינות שהוא מת בגיל 78, או אולי בגיל 90, 100.

תאלס חיפש את ה"ראשית" (archê), מקור כל הדברים. הוא הבחין בין הופעת הדברים לבין מהותם הפנימית. לדעתו העולם מוסבר על ידי עקרונות פנימיים ולא בהתערבות אלוהית חיצונית. המושג "אימננטי" כאן פירושו: ההסבר נובע מתכונות הטבע עצמו.
תאלס ניסח רעיון של חוק טבע: הסבר אחיד שחוזר על עצמו כל העת, ולא תיאור של אירוע חד־פעמי.

את הראשית זיהה תאלס עם המים. הוא אמר באופן מפורסם "הכול מים", כלומר, המים הם יסוד שממנו הכול נובע. במובן היווני עתיק, "מים" תיאר גם כל חומר לח וניתן לשינוי, לעומת חומר יבש וקשה. פירושי הצהרה זו שונים; ייתכן שראה במים את הבסיס היציב של העולם, ולבטא בכך סבר מוניסטי (מוניזם = רעיון שכל הדברים מקורם בדבר אחד).
אריסטו הסביר שתאלס הגיע למסקנות מתוך צפייה בטבע, למשל בלחות שביצורים החיים. ייתכן שלא השאיר תיאור מפורט של דרך ההפיכה של מים לאחרים, או שתיאורים כאלה אבדו.

תאלס עשה גם עבודה בגאומטריה ובאסטרונומיה. על שמו נקשר משפט תאלס בגאומטריה. נאמר גם שהוא הבחין בחשמל סטטי, כאשר שפשף ענבר (חומר שנקרא ביוונית "אלקטרון") והבחין שהוא מושך עצמים קטנים.
עוד נהגו לייחס לו רעיון שהעולם "מלא אלים" ושחפצים כמו מגנטים מצביעים על קיום נשמה באובייקטים, תזה שקרובה לרעיון של פנאפסיכיזם (פנאפסיכיזם = רעיון שלפיו יש תודעה או תכונה נפשית גם בחלקים מסוימים של הטבע).

בתקופת נעוריו ביקר במצרים ולמד שם גאומטריה. המצרים פיתחו כלים מדויקים למדידה, ותאלס ניסח עקרונות כלליים מתוך הכללים המצריים. מיוחס לו שבאמצעות הצללים של הפירמידות מצא דרך למדוד את גובהן.

הרודוטוס מסר שתאלס חזה את ליקוי החמה ב־28 במאי 585 לפנה"ס, אירוע שהשפיע על סוף קרב האליס. ייתכן שההצלחה הייתה ניחוש מלומד, שכן ייתכן שלא הכיר את מחזור הסארוס לחיזוי ליקויים. דיווחים נוספים אומרים שהוא הבין שליקויים הם כיסויי אור, כלומר משולים להטבעת צל בין גופים בשמיים.

תאלס לא השאיר כתבים מקוריים; ידיעות עליו הגיעו דרך כתבים מאוחרים. הוא נחשב למייסד האסכולה המילטית, ושפיע על פילוסופים נוספים ממילטוס, כמו אנכסימנדרוס ואנכסימנס, וכן על פיתגורס. אריסטו קרא לו הראשון בין הפילוסופים והעריך אותו כאבי המוניזם. קרל פופר תיאר אותו כאבי המדע, בגלל עידודו לביקורת ומחשבה חופשית.

תאלס איש מילטוס חי במאה השביעית לפני הספירה. הוא היה פילוסוף. פילוסוף = אדם שחושב איך העולם עובד.

תאלס נולד בעיירה בשם מילטוס. הוא היה גם סוחר שמנים. נוסע למצרים ולמקומות אחרים. אנשים כתבו עליו אחרי מותו.

תאלס חיפש מה המקור של כל הדברים. הוא רצה הסברים טבעיים, לא רק סיפורים.

תאלס אמר "הכול מים". הוא חשב שהמים הם היסוד שממנו דברים רבים נוצרים. ביוון הקדומה מים סימלו גם חומר רך ולח.

הוא עבד בגאומטריה. גאומטריה = חקר צורות ומידות. משפט תאלס ידוע בגאומטריה על קווים ומשולשים.
תאלס שפשף ענבר. ענבר = חומר שהתקשה מעץ. הוא ראה שהוא מושך פתיתים קלים. זה דומה לחשמל סטטי.

בתור צעיר למד במצרים. שם ראו אותו מודד עומקים ומידות. הוא גם מצא שדרך הצללים אפשר למדוד גובה של פירמידות.

הרודוטוס כתב שתאלס חזה ליקוי חמה ב־585 לפנה"ס. ליקוי חמה = כשהירח חוסם את השמש. ייתכן שהיה זה ניחוש מוצלח.

תאלס לא כתב ספרים. ידיעות עליו הגיעו מאחרים. הוא השפיע על פילוסופים אחרים ונחשב למראשונים שחשבו מדעית.