הקונפדרציה הגרמנית (בגרמנית: Deutscher Bund) הייתה איחוד רופף של מדינות במרכז אירופה. האיחוד הוקם בקונגרס וינה בשנת 1815. קונפדרציה פירושה קבוצת מדינות ששומרות על עצמן אך פועלות ביחד במגוון עניינים.
הרעיון נוצר כדי לארגן מחדש את המדינות שהיו חלק מהאימפריה הרומית הקדושה, שהקריסה ב־1806. בתקופה שלפני 1815 היו המדינות האלה תחת השפעה של נפוליאון, במסגרת קונפדרציה של הריין.
שטח הקונפדרציה דמה במידה רבה לשטח האימפריה בתקופת המהפכה הצרפתית, עם כמה שינויים בשטח המערבי. מספר המדינות שהשתתפו התקצר ממאות לכשלושה־עשר בערך.
למרות הקשר הרופף, המדינות שמרו על ריבונות מלאה, כלומר יכולת לשלוט בענייניהן הפנימיים. הן התחייבו להגנה משותפת, החזיקו ביצורים כמו מיינץ ולוקסמבורג, והאספה הפדרלית, כינוס של נציגים, נתקיימה באופן קבוע בפרנקפורט.
הקונפדרציה הגרמנית הייתה איחוד של מדינות במרכז אירופה. היא נוצרה ב־1815 בקונגרס וינה. קונפדרציה אומרת: מדינות שמרכיבות קבוצה אבל נשארות עצמאיות.
האיחוד נוצר לאחר שהאימפריה הרומית הקדושה הפסיקה להתקיים ב־1806. הרבה מדינות קטנות התקבצו יחד והמספר ירד לכמה עשרות.
המדינות שמרו על ריבונות. ריבונות פירושה יכולת להחליט בעניינים פנימיים לבד. הן הסכימו לעזור זו לזו בצבא. הן גם שמרו על כמה ביצורים חשובים כמו מיינץ ולוקסמבורג. הנציגים נפגשו בעיר פרנקפורט.
תגובות גולשים