עיר-מדינה

עיר-מדינה היא מדינה הקטנה לממדים שמורכבת מעיר אחת בלבד. ריבונות, כלומר היכולת לשלוט בעצמאות על שטח, שייכת כאן לעיר ולממשלתה. מבנה זה היה נפוץ בעת העתיקה, ולעיתים ערים-מדינות התרחבו לאימפריות גדולות, למשל אשור, רומא וקרתגו.

ביוון העתיקה הופיע סוג מיוחד של עיר-מדינה שנקרא פוליס (פוליס = עיר-מדינה יוונית). דוגמות בולטות הן אתונה וספרטה. בתושבי הפוליס הייתה מודעות פוליטית גבוהה. אתונה ניהלה דמוקרטיה ישירה, שבה אזרחים השתתפו בהחלטות בעצמם. ספרטה שלטה באוליגרכיה, שלטון על ידי מספר מועט של אנשים.

בעקבות נפילת האימפריות, ערים-מדינות המשיכו להתקיים ולשגשג, במיוחד באיטליה ובאימפריה הרומית הקדושה בימי הביניים. ערים כמו פיזה, ג'נובה וונציה היו עצמאיות ושלטו מסחרית. במאה ה-20 היו ערים אוטונומיות מיוחדות, לדוגמה דנציג (העיר החופשית).


כיום קיימות כמה ישויות שניתן לכנותן ערי-מדינה. יש שלוש מדינות ריבוניות שנקראות כך במובן מסוים. בנוסף, קיימות ערים בעלות מעמד מדיני בתוך פדרציות, כמו ברלין, המבורג וברמן בגרמניה. גם וינה, דלהי וצ'אנדיגאר נחשבות כערים-מדינה ברמה מסוימת. ערים אוטונומיות נוספות הן סאוטה ומלייה בספרד, וגיברלטר של הממלכה המאוחדת. הונג קונג ומקאו הן אזורים מנהליים מיוחדים בסין, ובפועל פועלות כערים-מדינה.

עיר-מדינה היא מדינה שמורכבת מעיר אחת בלבד. ריבונות היא היכולת לשלוט בעצמך.

בעבר היו הרבה ערים-מדינות. לעיתים הן גדלו והפכו לאימפריות, כמו רומא או קרתגו. ביוון היו הפוליסים. אתונה וספרטה הן דוגמה מפורסמת. אתונה הייתה מקום שבו אזרחים קיבלו החלטות בעצמם. בספרטה שלטו רק כמה אנשים.

בארצות רבות, בערים כמו ונציה ופיזה, העיר הייתה עצמאית וסחרה עם ערים אחרות. במאה ה-20 הייתה גם דנציג כעיר חופשית.


גם היום יש ערים שפועלות כמעט כמדינה. יש ערים בתוך מדינות שעמדות לבדן, כמו ברלין. הונג קונג ומקאו הן אזורים מיוחדים שבפועל מתנהגים כמו ערי-מדינות. הוותיקן הוא דוגמה של עיר-מדינה קטנה במיוחד.