רבי שמואל בן מאיר, הידוע כרשבם, היה פרשן מקרא ומבעלי התוספות.
הוא חי במחצית הראשונה של המאה ה‑12 ונכדו של רש"י.
היה בקי במקרא ובתלמוד, אבל לא פירש את הכתוב לפי התלמוד או לפי ההלכה. במקום זאת כתב פירוש עצמאי שהתמקד ב'פשט', המשמעות הפשוטה של הכתוב. ידיעתו בלשון ובכמה מדעים השפיעה על מסקנותיו.
כמו רש"י, הכיר רשבם גם את חיבורי מנחם בן סרוק ודונש בן לברט.
רבי שמואל בן מאיר נקרא רשבם. הוא היה פרשן מקרא, כלומר מישהו שמסביר ספרי התנ"ך.
הוא חיה במחצית הראשונה של המאה ה‑12 ונכדו של רש"י. הוא אהב להסביר לפי 'פשט', פירוש פשוט של הפסוק.
הוא ידע גם בתלמוד, בשפות ובמדעים. הוא הכיר חיבורים של מנחם בן סרוק ודונש בן לברט.
תגובות גולשים