תערו של אוקאם

תער אוקאם היא עיקרון פילוסופי שמקושר לוויליאם איש אוקאם, נזיר פרנציסקני אנגלי מהמאה ה-14. הניסוח הידוע הוא "אין להרבות בישויות יותר מכפי הצורך" (בלטינית: Entia non sunt multiplicanda praeter necessitatem). פירושו הפשוט: כשיש כמה הסברים לאותה תופעה, עדיף לבחור בהסבר הפשוט ביותר, כלומר זה שמניח את מספר המושגים והמנגנונים הקטן ביותר.

העיקרון מוצג בצורות שונות, אך הרעיון המרכזי קבוע: העדפת פשטות ואחידות על פני הסבר מסובך שלא מוסיף מידע חיוני. השם "תער" הוטבע מאוחר יותר כדי להדגיש את רעיון ה'גילוח' של הסברים מיותרים.

אוקאם פיתח את עמדתו בהשפעת פילוסופים קודמים, כמו תומאס אקווינס וג'ון דנס סקוטוס, ושורשיו נמתחים עוד לאריסטו ולחוקרים מוסלמיים ויהודיים כדוגמת אבן אל-היית'ם, רבי סעדיה גאון והרמב"ם. הם השתמשו ברעיון של חיסכון ברעיונות כדי לעבד טיעונים תאולוגיים ומדעיים.

אחת ההצדקות היא תאולוגית: האל לא ייצור סיבות מיותרות. יש גם הצדקה אפיסטמולוגית, כלומר ההצדקה קשורה לשאלת מה גורם לתיאוריה להיות טובה מבחינת ידיעה. יש גם הצדקה הסתברותית מתמטית: בתורות הסתברותיות, תאוריה פשוטה עם פחות פרמטרים מתחזקת מהר יותר מול תצפיות. עקרון Akaike וגישות Bayesian מדגישים זאת, אף שקושי הכימות של תאוריות מדעיות מורכבות נשאר.

בתהליך המדעי תער אוקאם משמשת כהמלצה פרגמטית, לא כחוק לוגי. היא עוזרת לבחור היפותזה כשיש כמה אפשריות. דוגמה יומיומית: אחרי סערה העץ נפל בגלל הרוח, הסבר פשוט שמסביר את העיקר בלי ליצור ישויות מיותרות כמו חייזרים.

בתחומי המדע השונים העיקרון מלווה את החיפוש אחרי חוקים בסיסיים ולפעמים מכוון לחסכון במושגים. במדע הנתונים הוא קושר לצמצום סכנת ה-overfitting (התאמת-יתר), כלומר מצב שבו מודל מסביר היטב את המידע שעליו אומן, אך נכשל בחיזוי נתונים חדשים. לעומת זאת, יש מערכות מורכבות שבהן ריבוי קשרים וגורמים הוא חלק מההסבר, ולכן תער אוקאם אינה תמיד מספיקה.

בתחומים פילוסופיים משתמשים בתער אוקאם לטעון בעד או נגד גישות כמו מטריאליזם או אידיאליזם. יש ויכוחים האם ניתן להשתמש בו כדי להכריע בסוגיות תאולוגיות, כי המדע והדת משתמשים בקריטריונים שונים. קרל פופר קישר בין פשטות להפרכה: תאוריות פשוטות ניתנות להפרכה בקלות.

הביקורת העיקרית טוענת שהתער מכניס שיקולים אנושיים לתוך המדע, כמו העדפה לפשטות. פשטות היא מושג יחסית וסובייקטיבי. בנוסף, מה שנראה פשוט היום עלול להיראות מסובך בעתיד, ולכן הכלל תלוי בזמן ובמידע הזמין. גם הגדרת "מספר הישויות" בתיאוריה בעייתית.

ברפואה מקובל עיקרון החיסכון האבחנתי: לרופא יש להסביר את הסימפטומים בעזרת מספר סיבות מועט ככל האפשר. יחד עם זאת, במצבים מורכבים יש להתחשב גם בתסמונות מרובות ובהשפעות אישיות.

התער מופיע בתורת המידע (אורך מסר מינימלי), בעקרונות באבולוציה (פרסימוניה בעץ פילוגנטי), ובשמם של פריטים תרבותיים וטכניים: שפת־על OCCAM של INMOS, שימושיו בתחום המודיעין במלחמת העולם השנייה, וסיפורים ספרותיים כמו "שם הוורד" של אומברטו אקו או השוואות לשיטות החקירה של שרלוק הולמס.

סיכום מעשי: תער אוקאם הוא כלי שימושי לבחירה בין הסברים, אך יש לשלבו עם ניסוי, מדידה והפרכה. הוא מורה לנסות להסביר תופעות בפשטות, אבל לא להניח שהוא תמיד נכון.

תער אוקאם הוא כלל שמיוחס לוויליאם איש אוקאם, נזיר מהמאה ה-14. הוא אומר: אל נוסיף ישויות מיותרות. כלומר, כשיש שני הסברים, בחרו בפשוט.

השם "תער" מצייר את הרעיון של גילוח הסברים מיותרים. זה דרך לזכור לחפש פתרונות פשוטים.

עבודתו הושפעה מפילוסופים ישנים, כמו אקווינס, וגם מהגות של אריסטו ושל חכמים כמו הרמב"ם.

יש מי שטוענים שזה נכון כי העולם פשוט. יש גם הוכחות מתמטיות שמראות שתאוריה עם פחות פרמטרים מתחזקת מהר יותר מתצפיות.

במדע משתמשים בכלל כעצה: כשיש כמה הסברים, קחו את הפשוט. דוגמה: אחרי סופה, העץ נפל בגלל הרוח. אין צורך להמציא חייזרים.

כלל זה גם עוזר למנוע "התאמת-יתר" (כאשר מודל לומד בדיוק רב מדי נתונים ספציפיים). אבל לעתים מערכות טבעיות הן מורכבות, ולהן צריך הסברים מורכבים.

יש ויכוח אם אפשר להשתמש בתער כדי להוכיח או להפריך רעיונות דתיים. אנשים גם מצביעים על כך שפשטות יכולה להיות סובייקטיבית.

המבקרים אומרים: העדפת פשטות עלולה להטעות. מה שנראה פשוט היום, עלול להיות לא נכון מחר.

ברפואה רופאים מנסים להסביר כמה שיותר תסמינים עם כמה סיבות מועטות. אבל לפעמים חולה סובל מבעיות מורכבות.

העיקרון מופיע בסיפורים ובמחשבים. לדוגמה, בספרים כמו "שם הוורד" ובחקירות בסגנון שרלוק הולמס. יש גם שפת מחשב בשם OCCAM.

בסופו של דבר, תער אוקאם היא דרך טובה לזכור לבדוק הסברים פשוטים קודם.