תהילים הוא ספר שירי התנ"ך, הכלול בחלק הכתובים. בתרגום היווני נקרא Psalmoi (פסלמוי), ובתרגום הלטיני Psalmi. בביבליה הנוצרית הוא נמנה עם ספרי החכמה של הברית הישנה.
שם הספר פירושו רבים של "תהילה", דברים של שבח. ביהדות נהוג לקרוא לו גם "תילים". במקור היווני המילה שקולה ל"מזמור", שיר שחובר עם ליווי נבל.
במהדורות רבות תהילים פתוח את חטיבת הכתובים. בתיעוד עתיק יותר הוא מופיע בסדרים אחרים, ולעתים אחרי מגילת רות או בסדרי מסורה שונים.
ספר תהילים מורכב ממזמורים עצמאיים. במסורת המקובלת יש 150 פרקים. בתרגום השבעים מופיע מזמור נוסף, ובכמה כתבי יד עתיקים נמצאו מזמורים נוספים.
המסורת מחלקת את תהילים לחמישה חלקים, בדומה לחמשת חומשי תורה. כל חלק מסתיים בפסוק סיום מיוחד.
לפי חלוקת המסורה המודרנית יש בתהילים כ־2,527 פסוקים. בתלמוד נזכרו מונים אחרים, ולכן יש מקורות שונים לגבי האמצע והאופן המדויק של החלוקה.
יש מסורות שמחלקות את תהילים לקריאה יומית או חודשית. למשל, חלוקה לשבעה חלקים לשימוש שבועי ול־30 חלקים לקריאה חודשית.
מסורתית מיוחס רוב הספר לדוד המלך, אך יש מזמורים שמיוחסים לאסף, לבני קורח, לשלמה, למשה ואחרים. חלק מהמזמורים לא נושאים שם מחבר. הכותרות בראש הפרקים מציינות לעתים סוג, מחבר או זמן האמירה.
בראש רוב הפרקים נמצאות כותרות קצרות. הן כוללות מילים כמו "לדוד", "למנצח" או סוג המזמור. כותרות אלה נחשבות בחלק מהמסורות לחלק מהטקסט הקנוני.
יש מספר שמות לתכונות המזמור: "מזמור", "שיר", "משכיל", "מכתם", "תפילה" ועוד. כל כינוי משקף אופי שונה של הטקסט.
כמה כותרות מציינות גם את הנגינה שהלכה עם המזמור. המילה "סֶלָה" חוזרת כמכוון נגינה, והיא מופיעה במזמורים רבים.
תהילים משמש לקריאה בתפילות ובמצבים אישיים. נהוג לקרוא תהילים בשעות צרה, לרפואת חולים, או כתפילה אישית. קבוצות ומנהגים שונים קבעו חלוקות יומיות ומיניות שאנשים קוראים על פיהן.
בימי הביניים שימש ספר תהילים כבסיס ללימוד ושירה בכנסייה. תלמידים הכירו את המזמורים היטב, והמזמורים זכו לשימוש בתפילות ובמבנה המוזיקה הכנסייתית.
הלחנים המקוריים של הלויים בבית המקדש לא נשתמרו בשלמותם. חוקרים מצאו שרידים והשוואות במוזיקה כנסייתית ובמסורות מיעוטים.
הלוויים שרו מזמורים כחלק מעבודת המקדש. חלק מהמנהגים והמנגינות הועברו במסורת עד ימינו.
מוזיקאים רבים הלחינו מזמורי תהילים או השתמשו בהם ביצירות גדולות. בין המלחינים: מונטוורדי, ויוואלדי, באך, מוצרט וברהמס.
מזמורים תורגמו והולחנו גם במוזיקה פופולרית. דוגמה מפורסמת היא "על נהרות בבל" (תהילים קל"ז) שהושמע בגרסאות פופולריות בשנות ה־60 וה־70.
במסורת החסידית הולחנו מזמורי תהילים רבים, והם מושרים באירועים דתיים ובשירים חסידיים.
תהילים הוא ספר שירים בתנ"ך. (תנ"ך, הספר הקדוש של היהודים.)
המילה "תהילים" באה מהמילה "תהילה". זו מילה שפירושה שבח.
ביהדות שמים את תהילים בחלק שנקרא הכתובים. (כתובים, חלק בתנ"ך.)
בתהילים יש בדרך כלל 150 פרקים. המסורת מחלקת את הספר לחמישה חלקים.
הרבה מזמורים מיוחסים לדוד המלך. יש גם מזמורים של אנשים אחרים, ולפעמים אין שם מחבר.
לפני חלק מהמזמורים יש כותרת. הכותרת אומרת מי כתב או איך לשיר את המזמור. יש מילים כמו "מזמור", "שיר" ו"תפילה".
אנשים קוראים תהילים בתפילות ובזמנים חשובים. יש מי שקורא חלק בכל יום.
מזמורי תהילים הולחנו בזמן ההיסטוריה. גם מלחינים קלאסיים וגם זמרים פופולריים השתמשו במזמורים.
תהילים מלא בשירים קצרים שיכולים לעזור לאנשים להתפלל ולשיר.
תגובות גולשים