תהילים כ'

תהילים כ (לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד) הוא הפרק העשרים בספר תהילים. הכותרת מייחסת את המזמור לדוד. הטקסט הוא תפילה להצלחת המלך ולישועה בשדה קרב. המזמור נאמר בתפילת שחרית, בין אשרי לקדושה דסידרא.

הפסוקים הראשונים מבטיחים או מבקשים שה' יענה בזמן צרה. הישועה קשורה לקורבנות ולמעמד הקדוש, ויש אזכור למשיח, דמות המשיח מוזכרת כהמקור לישועה. בהמשך יש השוואה בין גויים הבטוחים בכוחם לבין ישראל הלוחמים בשם ה', והפסוק האחרון הוא חתימת תפילה שה' יושיע את המשורר או את המלך.

מזמור זה זכה להתעניינות מחקרית מאז שנות ה-80 של המאה ה-20, בעקבות גילוי מקבילה ארמית בקטע פפירוס שנמצא בלוקסור (תבאי העתיקה) במצרים. הפפירוס כתוב בארמית אך בכתב דמוטי (דמוטי = סוג כתב מצרי). הממצא מתוארך ככל הנראה למאה ה־2 לפנה"ס, אם כי יש הערכות שמשתנות (מאה ה־4 עד ה־2 לפנה"ס). הקטע הארמי דומה במילים ובתוכן לפסוקי המזמור המקראי. הוא גם מכיל פסוקים שלא מופיעים בגרסה המקראית, ומתייחס לפעמים גם לאל חור (הורוס) וליהוה (שם הא‑ל בקרב ישראל). החוקרים Sven P. Vleeming ו-Jan-Wim Wesselius פענחו חלק מהקטע.

ישנן הצעות שונות לגבי התפתחות הטקסט: לפי רוב ההצעות, אף אחת מהצורות שאנו מכירים (המקראית והארמית) אינה המקור המקורי. נראה ששתי הצורות הן גלגולים של מזמור קדום יותר, כנעני או ארמי.

המזמור נאמר בתפילת שחרית, בין אשרי לקדושה דסידרא.

(אין בפרק המקורי פירוט נוסף על שימושים בתרבות popular.)

תהילים כ הוא המזמור העשרים בספר תהילים. הכותרת אומרת שהוא מיוחס לדוד. זהו מזמור של תפילה שהמלך ינצל וינצח.

בחלקים הראשונים מבקשים מה' לעזור בשעה של צרה. יש שם אמירה שהישועה קשורה לקורבנות ולאמונה. אחר כך משווים בין עמים שבוטחים בכוח לבין עם ישראל שנלחם בשם ה'. בסוף יש בקשה ברורה: שה' יושיע את המלך.

נמצא קטע דומה מאוד בארמית על פפירוס. פפירוס, דף כתוב עתיק. הקטע נמצא בלוקסור במצרים. הוא כנראה משוחזר מהמאה ה-2 לפני הספירה. הכתב שבו קראו את הפפירוס נקרא דמוטי, סוג כתב מצרי. הקטע הארמי מכיל מילים וטקסטים שדומים למזמור שלנו. יש בו גם פסוקים שלא מופיעים בתנ"ך. הוא מזכיר אל מצרי בשם הורוס וגם את שם ה' (יהוה). החוקרים פיענחו את הקטע ומצאו דמיון חזק.

המזמור נאמר בתפילת הבוקר, בין אשרי לבין קדושה דסידרא.

(אין כאן פרטים נוספים בפרק המקורי.)