תודעה (Consciousness) היא מודעות לעצמי ולמצבים או לאובייקטים ביחס אלי. המושג סובייקטיבי וקשה להגדרה. יש הסכמה מדעית רחבה על מודעות אצל יונקים, אך יש חוקרים הסבורים שהיא מתחילה גם אצל צמחים.
הפילוסופיה הציעה דרכים שונות להבין תודעה. דעות מסורתיות רואות בתודעה ביטוי של הנשמה (דואליזם). המדע מחפש בסיס ביולוגי בתפקוד הנוירונים ובמדדים התנהגותיים. לאורך ההיסטוריה דנו בו פילוסופים כמו דקארט, לוק וקאנט.
יש קשר בין שפה לתודעה, אך יצורים ללא שפה, כמו תינוקות ובעלי חיים, יכולים להיות מודעים. מערכות תקשורת מורכבות אינן בהכרח סימן לתודעה.
דקארט הציע דואליזם: נפש לא-חומרית נפרדת מהגוף. מאז הוצעו שתי גישות מרכזיות: דואליזם (קיומם של שני תחומים) ומוניזם (רק תחום אחד שמכיל הכל). בתוך כל קטגוריה קיימות וריאציות רבות.
מחקרים על איבוד הכרה מראים בעיות בקישורים בין חלקי המוח העמוקים לקורטקס הקדם-חזיתי. תאוריות גלובליות טוענות שצריך רשת מוחית רחבה כדי לקיים תודעה. גם הכימיה במוח משפיעה: הרדמה ותרופות משנות מצבי תודעה.
פילוסופים מבחינים בין "תודעה פנומנלית" (החוויה המודעת) ל"תודעה פסיכולוגית" (התפקוד המנטלי). יש מגוון עמדות: ביהביוריזם, פונקציונליזם, פיזיקליזם, אידיאליזם ועוד.
הכרה פנומנלית היא החוויה המודעת של אירועים, גם בחלום. יש ויכוח האם יש מצבים מוחיים בלי אלמנט של תודעה. חוקרים מסבירים שרוב התהליכים המנטליים נעשים ללא הכרה מלאה.
שאלות מוסריות תלויות בתודעה: עד כמה בעלי חיים מודעים? מתי עובר מפיק תודעה? האם מכונות תוכלנה להיות מודעות?
פילוסופים תיארו את התודעה כחוויה בזמן ובמרחב. דקארט טען שהתודעה שונה מהחומר. יש מי שסוברים שאירועים מנטליים הם כולם אירועים פיזיים במוח, ומי שמציע קשרים אחרים בין פעילות מוח לחוויה.
מצבי תודעה כוללים ערות, שינה, חלום, הרדמה ומצבים קליניים כמו מצב צמח. מצבים אלה מראים שפעילות מוחית שונה קשורה לשוני בתחושת התודעה.
בבודהיזם התודעה אינה ישות נפרדת וקבועה. היא תהליך משתנה, וחלק מתורת השחרור מהסבל. התרגול המדיטטיבי עוזר להתבונן בתודעה ולפחות הרגשות.
גישה זו רואה תודעה כתוצאה של עיבוד מידע מורכב. מערכות שמורידות אנטרופיה (סדר) ולומדות לארגן את עצמן עשויות לפתח מודעות עצמית כתכונה מתהווה (emergent behaviour).
הגוף והסביבה משפיעים על החשיבה. גישה זו טוענת שהמוח פועל בהקשר של הגוף ולא בנפרד ממנו.
הוצעו גם תיאוריות שקושרות תודעה למכניקת הקוונטים. פנרוז למשל הציע שמכניקה קוונטית בתוך המוח קשורה לתודעה, אבל אין הוכחה חותכת לכך.
יש הסכמה שבני אדם מודעים. דעות אבולוציוניות טוענות שתודעה נתנה יתרון: קבלת החלטות, פתרון בעיות, למידה ותכנון. יש גם טענות שרבים מההתנהגויות ניתנות להסבר ללא תודעה.
IIT (Integrated Information Theory) מנסה לכמת תודעה ולהסביר מתי מערכת פיזית תהיה מודעת. היא הוצעה בידי ג'וליו טונוני ב-2004 ועדכון מרכזי פורסם ב-2014.
אין מבחן אוניברסלי לתודעה, אך יש מבחנים לחלק מתכונותיה. למשל מבחנים של פתרון בעיות מופשט, מבחן טיורינג לבחינת שיחה אנושית ומבחן המראה לזיהוי עצמי.
מבחן שבו מחשב מנסה להטעות בוחן אנושי ולשכנע שהוא אדם בשיחה טקסטואלית. עדיין אין מחשב שעבר מבחן כזה באופן בלתי-מוחלט.
מבחן לזיהוי עצמי: אם יצור מזהה סימן על גופו במראה, זה נחשב כסימן של מודעות. עוברים אותו תינוקות מגיל שמונה-עשר חודשים, קופים גדולים (לא גורילות), דולפינים ופילים.
תודעה (Consciousness) היא היכולת להרגיש ולהבין אותנו ואת מה שקורה סביבנו. זה כולל מחשבות, זיכרונות ותחושות.
פילוסופים ישנים דנו בתודעה. דקארט חשב שיש "נפש" נפרדת מהגוף. היום חוקרים בוחנים גם את המוח כדי להבין תודעה.
שפה יכולה לעזור לבטא תודעה. אבל גם תינוקות ובעלי חיים ללא שפה יכולים להיות מודעים.
יש ויכוח אם התודעה היא משהו נפרד או תוצאה של פעולת המוח.
מחקרים מראים שיש אזורים במוח שקשורים לתודעה. כשקישורים אלה נחלשים, אפשר לאבד את ההכרה.
תודעה מסייעת לקבל החלטות, ללמוד ולפתור בעיות. תכונות אלה עוזרות להסתדר בעולם.
בבודהיזם התודעה אינה יצור קבוע. היא משתנה מרגע לרגע.
יש תיאוריה שאומרת שכשהמערכת מעבדת הרבה מידע ביחד, היא עלולה לפתח מודעות.
מבחן המראה בודק אם יצור מזהה את עצמו במראה. גם מבחן טיורינג בודק אם מחשב יכול להיראות כמו אדם בשיחה.
תגובות גולשים