תוכנית גדס

''תוכנית גדס'' היא תוכנית המתאר הראשונה של תל אביב. היא תוכננה ב-1927, 1929 על ידי סר פטריק גדס, ביולוג וסוציולוג סקוטי. התוכנית אושרה ב-1932 והשפיעה מאוד על המראה של מרכז העיר וה"צפון הישן".

היא קבעה שלד עירוני רחב שמחבר בין הים לנחל הירקון. הרחובות נבנו כך שרחובות רוחב יפנו לים ויאפשרו כניסת בריזה, ורחובות אורך יעודדו מסחר. תכנון זה כלל גם שדרות וגנים ציבוריים רבים.


תל אביב נבנתה סביב שכונות עבריות ובתים כמו אחוזת בית. ב-1925 הוזמן גדס להכין סקר ותוכנית מתאר, כי העיר גדלה במהירות. התוכנית נדרשה להכיל אוכלוסייה גדולה בהרבה ממה שקיימת אז.

גדס יישם את רעיון "עיר הגנים", עיר שמשלבת שטחים פתוחים וגנים בתוך העיר. "עיר הגנים" (עיר עם הרבה עצים וגנים) הסתברה עם תנועת המודרניזם והבאוהאוס, ששינו את האדריכלות בשנות ה-20.

התוכנית שילבה רעיונות ביולוגיים של גדס: העיר נתפסה כרקמה חיה. היא קבעה צירי תנועה, שדרות וקווים מנחים לבנייה, ושמה דגש על חיבור לקו החוף ושמירה על שטחים פתוחים.

גדס תכנן את אזור בין נחל הירקון בצפון והים במערב, עם גבול מזרחי שהפך מאוחר יותר לאבן גבירול. חלקים כמו המושבה שרונה וכפר סומייל הושארו מחוץ לתוכנית.

התוכנית קבעה רשת של רחובות אורך ורוחב. רחובות האורך נועדו להיות מרכזי מסחר. ברחובות הרוחב תוכננו שדרות ירוקות שמחברות אל החוף. שמות בולטים שנוצרו או הובלטו הם דיזנגוף, בן־יהודה ואבן גבירול.

גדס ראה את רצועת החוף כמשאב טבע מרכזי וניסה להנגיש אותה לכל התושבים. הוא תכנן כיכרות מרכזיות כמו כיכר דיזנגוף וכיכר הבימה, וכן שמירת גבעות פתוחות כמו גן העצמאות.

הרעיון של "בלוק גדס" יצר יחידות שכונתיות קטנות עם גינות פנימיות. הבלוק האידיאלי היה ריבוע של כ-200 מטר עם בניינים בני עד 3, 4 קומות וגינה ציבורית במרכז.

הוא הגדיר מגרשים טיפוסיים של כ-500 מ"ר עם מרווחים בין בניינים. המטרה הייתה לשלב צפיפות עם כמות גדולה של צמחייה.

התוכנית סייעה ליצירת מרקם עירוני אחיד שהוביל להצטברות מבנים בסגנון הבינלאומי. רוב הבניינים הכלולים ב"העיר הלבנה" נמצאים בשטח תוכנית גדס.

הבנייה החלה בקרבת החוף, ובמהלך שנות ה-30 דיזנגוף הפך למרכז מסחרי ותרבותי. הגידול האוכלוסייה הגבוה מאלף את תחזיות גדס, והיה צורך לעדכן את התוכנית לאפשר בנייה צפופה יותר.

במקביל נבנו שכונות נוספות והוגשו תכניות נוספות כמו "תוכנית 50" ו"תוכנית 763". חלקן אימצו את רעיונות הבלוק ושדרות הגנים, אך עיצבו גם צורות בינוי חדשות שמתאימות למכוניות ולצרכים החדשים.

התוכנית שורטטה והשתנתה במספר תיקונים עד שנות ה-50. עם זאת, עקרונותיה הבסיסיים נותרו והניחו את התשתית למבנה העיר שאנו מכירים היום.

''תוכנית גדס'' תוכננה ב-1927, 1929 על ידי סר פטריק גדס. התוכנית אושרה ב-1932.

היא הקנתה לתל אביב ציר בין הים לנחל הירקון. היא יצרה רחובות שמובילים לים. כן תכננה גנים ושדרות עצים.


תל אביב צמחה משכונות קטנות. ב-1925 הוזמן גדס להכין תוכנית שמתארת איך העיר תיבנה. (תוכנית מתאר = מסמך שמראה איפה יהיו רחובות וגנים.)

גדס הביא רעיון של "עיר גנים". (עיר גנים = עיר עם הרבה עצים וגינות בתוך העיר.) הרעיון בא בטוב עם הבנייה המודרנית של אותה תקופה.

גדס תיכנן רחובות אורך ורוחב. הרחובות הרוחב פונים לים כדי שיהיה אוויר קריר. הרחובות האורכיים היו חשודים למסחר ולחנויות.

הוא תכנן כיכרות חשובות כמו כיכר דיזנגוף. הוא השאיר גם גבעה פתוחה שקרויה היום גן העצמאות.

גדס דמיין בלוקים (שטחים מרובעים) עם גינה באמצע. בדרך כלל בניינים עד 3, 4 קומות.

הרצועה ליד הים נבנתה ראשונה. העיר גדלה מהר יותר ממה שציפה גדס. לכן אחר כך שינו את התוכנית כדי לאפשר עוד בתים.

התוכנית של גדס השפיעה על מראה העיר. הרבה בניינים בסגנון הלבן נמצאים באזור שגדס תכנן.