תוכנית הייצוב נכנסה לפעולה ב-1985. המטרה הייתה לעצור את עליית המחירים החזקה. עליית המחירים נקראת אינפלציה. מאזן התשלומים הוא החשבון בין מה שמייצאים למה שמייבאים.
בעקבות אירועים בשנות ה-70 וה-80, המחירים עלו מאוד. ב-1984 האינפלציה היתה כ-440%. הממשלה הוציאה הרבה כסף. המדינה הלכה והצטברה בחובות.
ניסו צעדים שונים כדי לעצור את זה, אך לא הצליחו. בתחילת 1985 מדדי המחירים קפצו בחדות.
ב-1 ביולי 1985 הכריזו על תוכנית חירום. קבעו שתי מטרות ברורות: להקטין את הגרעון בתקציב ולייצב מחירים ושכר. הכריזו על הקפאות של מחירים, שכר ושער החליפין. אלה צעדים שמנסים לעצור את ההתאמות שדחפו את המחירים.
התוכנית ביקשה לקצץ הוצאות בשווי מאות מיליוני דולרים.
האינפלציה ירדה במהירות מרמות מאוד גבוהות לכ-20%. אך הבנקים לא הורידו את ריביות האשראי במהירות. זה פוגע בעסקים ובאנשים. אמון הציבור בבנקים נפגע. הצמיחה הכלכלית חזרה רק כמה שנים לאחר מכן.
חלק מהמבקרים אומרים שהתוכנית הגדילה פערים בין עשירים לעניים. הם גם אומרים שחלק מהצעדים שימשו לשנות את הכלכלה לטובת שוק חופשי.
בעקבות אירועים בשנות ה-70 וה-80, המחירים עלו מאוד. ב-1984 האינפלציה היתה כ-440%. הממשלה הוציאה הרבה כסף. המדינה הלכה והצטברה בחובות.
ניסו צעדים שונים כדי לעצור את זה, אך לא הצליחו. בתחילת 1985 מדדי המחירים קפצו בחדות.
ב-1 ביולי 1985 הכריזו על תוכנית חירום. קבעו שתי מטרות ברורות: להקטין את הגרעון בתקציב ולייצב מחירים ושכר. הכריזו על הקפאות של מחירים, שכר ושער החליפין. אלה צעדים שמנסים לעצור את ההתאמות שדחפו את המחירים.
התוכנית ביקשה לקצץ הוצאות בשווי מאות מיליוני דולרים.
האינפלציה ירדה במהירות מרמות מאוד גבוהות לכ-20%. אך הבנקים לא הורידו את ריביות האשראי במהירות. זה פוגע בעסקים ובאנשים. אמון הציבור בבנקים נפגע. הצמיחה הכלכלית חזרה רק כמה שנים לאחר מכן.
חלק מהמבקרים אומרים שהתוכנית הגדילה פערים בין עשירים לעניים. הם גם אומרים שחלק מהצעדים שימשו לשנות את הכלכלה לטובת שוק חופשי.
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!
תגובות גולשים