תוכנית המצפים בגליל

תוכנית המצפים בגליל הייתה יוזמה להקמת קדם-יישובים יהודיים בשנים 1979, 1980, במסגרת מדיניות של ייהוד הגליל (הגברת הנוכחות היהודית באזור). קדם-יישובים הם יישובים קטנים וזמניים שמיועדים להפוך בעתיד ליישובים קבועים.

התוכנית הוצעה על ידי שר החקלאות אריאל שרון. באפריל 1979 אושרה החלטת ביצוע להקים כ‑30 מצפים בתוך חצי שנה עד שמונה חודשים. המימון הגיע בעיקר מהמחלקה להתיישבות של ההסתדרות הציונית. כל מצפה אויש תחילה ב‑7, 15 משפחות בבניינים זמניים. בפועל אוכלסו עד 1981 כ‑26 מצפים.

השריעה התיישבותית של התוכנית הייתה להבטיח בעלות ופיזור אוכלוסייה יהודית בגליל, ולמנוע יצירת רצף טריטוריאלי ערבי.

נוסח כי המצפים כאמור לא ישנו את האיזון הדמוגרפי באופן דרמטי. עם זאת, ציפו למשוך תושבים עירוניים ועולים חדשים, וליצור המשכיות לדור הבא במושבים. היעדים הושגו בחלקם בלבד.

הקמת המצפים נערכה במהירות רבה ובכמות גדולה. זה גרם לשורה של כשלים תכנוניים ותפעוליים. בין הבעיות: אי‑הסדרת מובלעות קרקע (חלקות בבעלות ערבית בתוך יישובים), חוסר בתוכניות מתאר מתאימות, והיצע תעסוקה מצומצם. מבחינה חברתית, ייחודם של המצפים הקשה על קליטת מתיישבים חדשים.

מיקומם של חלק מהמצפים בשמורות טבע או על קרקעות בעלות טופוגרפיה קשה הקשה על פיתוח, יצר סיכון לנזק אקולוגי והגדיל עלויות. עם זאת, מיקומים אלה מציעים נופים ייחודיים עם פוטנציאל תיירותי שניצל חלקית בלבד.

התכנון המהיר גם יצר חששות לגבי עתודות קרקע נחוצות לשירותים ציבוריים כמו ריכוז אשפה וביוב. נטען שפריסה רחבה מדי הפחיתה את האפשרויות לשמירה על שטחים פתוחים.

המצפים חולקו בין תנועות ההתיישבות לפי מפתח פוליטי. חלוקה זו עוררה טענות על קיפוח. בעקבות מחלוקות פלשו גרעינים של בני מושבים לכמה מצפים. לבסוף הובטחו להם מצפים מסוימים, והתנועות שלחו חיילי חלוץ לאייש מצפים חדשים כדי למנוע פלישות נוספות.

(ברשימה המקורית הופיעה חלוקה של המצפים לפי תנועות, אך כאן שמרנו על העיקר: הוקמו עשרות מצפים בגליל בתקופה זו.)

תוכנית המצפים בגליל הקימו בשנים 1979, 1980 יישובים קטנים בשם מצפים. מצפים הם יישובים קטנים וזמניים. המטרה הייתה להגדיל את מספר התושבים היהודים בגליל.

יוזם התוכנית היה אריאל שרון. תכננו להקים כ‑30 מצפים במהירות. המימון הגיע מהמחלקה להתיישבות. בתחילת כל מצפה גרו 7, 15 משפחות. עד 1981 הוקמו כ‑26 מצפים.

רצו למשוך משפחות ועמדות חדשות לאזור. רצו גם למנוע שליטה של אוכלוסיות אחרות על אדמות המדינה.

הקימו את המצפים מהר מאוד. זה גרם לבעיות בתכנון ובתשתיות. כמה מצפים הוקמו בקרבת שמורות טבע. זה הקשה על הפיתוח ופגע בסביבה. היו גם קשיים במציאת עבודה ובקליטה החברתית של מתיישבים חדשים.

המצפים חולקו בין תנועות לפי מפתח פוליטי. זה גרם להתלוננויות ולעימותים. לבסוף שלחו תנועות חלוץ כדי לאייש מצפים ולהרגיע את המצב.