תוכנית מתאר מקומית

תוכנית מתאר מקומית (תוכנית של הרשות המקומית) מגדירה שימושי קרקע, תיחום שטחים והוראות בנייה.
היא כוללת גם מגבלות בנייה, מקומות לפינוי אשפה, בתי עלמין, דרכים ומאפיינים נוספים של תכנון עירוני.
התוכנית המקומית נגזרת מתוכנית מתאר מחוזית (ברמת המחוז) ומתוכנית מתאר ארצית (ברמת המדינה), ואינה יכולה לסתור את התוכניות הללו.
סעיף 62א לחוק התכנון והבנייה מקנה לוועדה המקומית סמכות לאשר תוכניות ללא אישור הוועדה המחוזית שמעליה.
התוכניות שאושרו על ידי הוועדה המקומית יהיו תוכניות מפורטות, או תוכנית מתאר מקומית שכוללת את הסעיפים הנדרשים.
לפי סעיף זה, לוועדה המקומית אין סמכות להוסיף שטח עיקרי לפרויקט; לדוגמה, אם אושר פרויקט על שטח של 2,000 מ"ר, הוועדה לא יכולה להגדיל את השטח.
הגשת תוכנית מתאר מקומית מתבצעת לפי נוהל מבא"ת של מנהל התכנון. נוהל זה מסדיר אחידות בהכנת התוכניות, וההגשה צפויה להיות ממוחשבת בעתיד.

תוכנית מתאר מקומית (תוכנית של העיר או היישוב) אומרת איפה אפשר לבנות.
היא קובעת איפה יהיו דרכים, מקומות לפינוי אשפה ובתי עלמין.
התוכנית חייבת להתאים לתוכניות גדולות יותר: של המחוז ושל המדינה. היא לא יכולה לסתור אותן.
חוק בסעיף 62א מאפשר לוועדה המקומית לאשר תוכניות בלי אישור הוועדה המחוזית לפעמים.
הוועדה המקומית לא יכולה להוסיף שטח לפרויקט. למשל, אם הפרויקט על 2,000 מטר רבוע, אי אפשר להגדיל את השטח.
את התוכנית מגישים לפי נוהל מבא"ת של מנהל התכנון. בעתיד ההגשה תהיה על המחשב.