תופי בונגו

תופי בונגוס הם כלי נגינה קובני שמוצאם ממרכז אפריקה. הם זוג תופים קטנים ועגולים, שמחוברים זה לזה באמצעות מוט קשיח. בדרך כלל הקוטר של התוף הקטן הוא כ־20 סנטימטר, ושל הגדול כ־25 סנטימטר. התופים פתוחים מלמטה.

בימינו בונים בונגוס מעץ או מפיברגלס. מולי התופים יש עור שמרטט ויוצר את הצליל, זה נקרא ממברנת התנודות. עור זה יכול להיות מעור עגל מעובד, מעץ דק או מחומר סינתטי.

נגנים מחזיקים את הבונגוס בין הברכיים ומשתכנים קדימה כדי להכות בתופים. יש שתי מכות נפוצות: slap, מכה חדה עם קצה האצבעות, ו‑backhand, מכה עם העקב של היד. קצב נפוץ בבונגוס נקרא מרטילו; זה דפוס קצבי פשוט.

בלהקות כמו סון וטימבה, ה״בונגוסרו״, נגן הבונגוס, מאלתר בבתים השקטים ומעביר אל הקאמפאנה (תוף גדול יותר) בפזמון, שנקרא קורו. בגלל גודלם הקטן ונוחותם, בונגוס נפוצים גם מחוץ לעולם הלטיני, ומלווים גיטרה או מפוחית בחיק הטבע ובמופעים.

בונגוס הם זוג תופים קטנים שמקורם בקובה. הם כנראה הגיעו מפולחן במרכז אפריקה. התופים מחוברים במוט קשיח ופתוחים מתחת.

התופים עשויים מעץ או מפיברגלס. על התוף יש עור שהוא הגליל שמייצר את הצליל. העור יכול להיות מעור פרה או מסרטון פלסטי.

משתכבים קדימה ואוחזים את הבונגוס בין הברכיים. יש שתי מכות חשובות: slap, מכה חדה עם האצבעות, ו‑backhand, מכה עם העקב של היד. הקצב הפשוט שמשמיעים עליהם נקרא מרטילו.

בנגנים בלהקות קטנות הבונגוס נותנים את הקצב. הם קטנים ונוחים לנשיאה, אז משתמשים בהם גם בהופעות בפאבים ובחוץ.