תוקידידס (בערך 460, 399 לפנה"ס) היה היסטוריון אתונאי. ספרו "תולדות המלחמה הפלופונסית" מתאר את המלחמה בין אתונה לספרטה במאה ה‑5 לפנה"ס.
תוקידידס היה אציל אתונאי, בנו של אולורוס, ובעל רכוש ממכרות בתראקיה. הוא חלק את חייו בין אתונה ותראקיה, וקשריו המשפחתיים קישרו אותו לאנשים משפיעים. נמסר שהיה טיפוס יבש ופסימי. סביר שהתחנך אצל הסופיסטים, מורים של בני עשירים שלימדו להטיל ספק ברעיונות מקובלים.
לפני 431 לא בלט בפוליטיקה. בשנות העשרים לחייו שירת בצבא. ב‑427 נפצע או חלה במגפה והחלים. ב‑424 נתמנה סטרטגוס (מצביא העיר). הוא לא הצליח להציל את אמפיפוליס מול ברסידאס, ונשלח לגולה של כ־20 שנים. בתקופה זו שהה בתראקיה, סבב בפלופונסוס ואסף ידיעות, ואולי ביקר בסיציליה. חזר לאתונה ב‑404 לאחר חנינה, אך חזר לתראקיה להשלים את חיבורו. ספרו מגיע עד 411, וקיים חשש שנפטר בפתאומיות סביב 399. עצמותיו הובאו לקבר משפחת קימון.
תוקידידס נחשב להיסטוריון מדעי ראשון, לצד הרודוטוס. בניגוד להרודוטוס, נמנע מסיפורים מיתיים. הוא הסתמך על מסמכים ועל ראיונות עם עדים. יחד עם זאת, הוא ניסה לשחזר נאומים של דמויות לפי מה שלדעתו נאמר.
תוקידידס אימץ גישה של ריאליזם פוליטי, פירוש: בחינה של מדינות ומנהיגים לפי כוח ואינטרסים. הוא הביט בדמויות בריחוק עיתונאי, והעדיף דיוק על פי עובדות. העריץ את פריקלס, סירב להאדיר דמגוגים, ולא היה תומך נלהב של הדמוקרטיה אלא אם הונהג על ידי מנהיג מוצלח. חיבורו מתמקד בעיקר באירועי המלחמה ומנסה להציגם באופן חי ומדויק ככל הניתן.
תוקידידס (כ־460, 399 לפנה"ס) היה היסטוריון מאתונה. כתב את "תולדות המלחמה הפלופונסית". הספר מספר על המלחמה בין אתונה לספרטה.
הוא היה אציל אתונאי ובעל רכוש בתראקיה. חי בין אתונה לתראקיה. היה רציני ופשוט. למד אצל סופיסטים, מורים ששואלים שאלות כדי להבין טוב יותר.
שירת בצבא ונחלה מחלת מגפה ב‑427. ב‑424 מונה לסטרטגוס, כלומר למפקד העיר. לא הצליח להציל את אמפיפוליס ונשלח לגולה כ‑20 שנה. בתקופת הגולה נסע, אסף ידיעות, ואולי ביקר בסיציליה. חזר לאתונה ב‑404 אחרי חנינה. נראה שנפטר כ־399. עצמותיו הובאו לקבר משפחת קימון.
תוקידידס נחשב להיסטוריון מדעי ראשוני. זאת אומרת שחיפש ראיות ומסמכים. לא סיפר מיתוסים. דיבר עם עדים וכתב מה שאירע. לפעמים כתב נאומים כפי שנראו לו נאמרים.
הוא העריץ את פריקלס, מנהיג אתונה. לא אהב מנהיגים שמנצלים את העם. חשב שדמוקרטיה טובה אם יש מנהיג מוצלח. בספרו הוא מתמקד בעיקר במלחמה ורוצה להיות מדויק.
תגובות גולשים